בש"פ 3258/97 פריחודקו ויקטור נ. מדינת ישראל

בא כוח העורר טען בפני מלכתחילה כי היחסים בין העורר לבין המתלוננת (אשתו לשעבר ואם בנו) הינם תקינים, כי המתלוננת אינה חוששת מן העורר, כי היא מבקשת שהעורר ישתחרר מן המעצר וכי היא זו שפנתה אליו וביקשה את שרותיו כדי לשחרר את העורר מן המעצר, ואף שילמה לו את שכרו עד שנתמנה כסניגור לעורר על ידי הסניגוריה הציבורית. על יסוד כל אלה טען בא כוח העורר כי אין טעם להחזיק את העורר במעצר.

אכן, ברור שלא נשקפת מן העורר סכנה לאחרים אלא, אם בכלל, למתלוננת. אם אין צפויה סכנה למתלוננת, אין מקום להחזיק את העורר במעצר. לכן ביקשתי לברר מה היחסים האמיתיים בין העורר לבין המתלוננת ומה הסכנה הצפויה למתלוננת מן העורר. לצורך זה החלטתי ביום 23.6.97 לבקש משירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של העורר לפי סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) (תיקון), התשנ"ז1997-. אולם עד מהרה התברר לי כי סעיף זה לא ייכנס לתוקף אלא ביום 1.1.1998, וכי שרות המבחן אינו ערוך ואינו מוכן להכין תסקירים כאלה בשלב זה.

לפיכך החלטתי לקיים דיון נוסף בבקשה, בנוכחות העורר והמתלוננת, כדי לעמוד באופן אישי ככל שאוכל על היחסים ביניהם ועל מידת הסכנה הנשקפת למתלוננת אם העורר ישוחרר מן המעצר בו הוא נתון זה כארבעה חודשים. שמעתי את המתלוננת, הצגתי לה שאלות ושקלתי את התשובות, והתרשמתי כי אכן היא מעונינת כי העורר ישוחרר מן המעצר ואין היא חוששת כי תיפגע אם ישוחרר.

במצוות החוק, עשיתי את השיקולים הנוגעים לעניין לצורך החלטה אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ולאחר התלבטות החלטתי להיענות לבקשת העורר ולהורות על שחרורו מן המעצר בתנאים כדלקמן:

1.העורר יתגורר בדירה בה התגורר קודם למעצרו, כלומר, ברחוב הראשונים 8 בבת-ים (להלן-הדירה).

2.העורר יהיה נתון במעצר-בית בדירה כל יום בין השעות 19:00 עד השעה 06:00.

3.העורר יתייצב כל יום בשעת אחר-הצהריים בתחנת המשטרה בבת-ים.

4.מוצא בזה צו הגנה האוסר על העורר להיכנס לתחומי תל-אביב וכן אוסר עליו להיפגש עם המתלוננת או להטריד אותה בכל דרך.

5.העורר יפקיד את דרכונו במשטרה.

6.מוצא בזה נגד העורר צו איסור יציאה מן הארץ.

7.העורר יפקיד במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ערבון כספי בסך 1,000 ש"ח, ויחתום על ערבות עצמית בסך 20,000 ש"ח.

8.תופקד ערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח, להנחת דעתו של רשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לקיום תנאי השחרור.

אם העורר יפר תנאי מתנאים אלה, הוא יעצר ויוחזק במעצר עד תום ההליכים נגדו.