בש"פ 329/07 איסמעיל אבו טראש נ. מדינת ישראל

בתאריך 4.3.06, בשעת בוקר, נהג העורר ברכב אף שהיה בתקופת פסילה, ושוטרים שהבחינו כי הוא אינו חגור בחגורת בטיחות, סימנו לו לעצור. אולם, העורר לא ציית להם, ונמלט בנסיעה מהירה כאשר השוטרים דולקים בעקבותיו. על פי הנטען בכתב האישום, לא האט העורר את מהירות נסיעתו גם כאשר חלף ליד בית ספר שבסמוך לו חצו תלמידים את הכביש במעבר חציה. למרבה המזל, נמנעה הפגיעה בילדים הואיל והם הספיקו לקפוץ לצד הדרך. בהמשך, סיכן העורר נהג של רכב אחר שגם הוא נאלץ לסטות מנתיבו כדי להימנע מתאונה. כך המשיך העורר, עד שארע תקר באחד מצמיגי רכבו, ואז נעצר.

לעורר יוחסו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, נהיגה ללא רישיון תקף, ללא ביטוח, ובתקופת פסילה, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וחבלה בכוונה מחמירה.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בערר שבפני נטען, כי החלטת המעצר שגויה, הואיל ומדובר באדם מבוגר, ללא עבר פלילי, ושעד כה היה הילוכו נורמטיבי.

אין בידי לקבל את הערר. התרענו בעבר וחזרנו והתרענו כנגד תופעת המרדפים המתנהלים בכבישים, כאשר נהגים מבקשים בדרך זו למנוע את מעצרם על ידי אנשי החוק. בתופעה קשה זו כרוכה סכנה רבה לצבור המבקש לנהל את שגרת יומו מבלי חשש שרכב נמלט יפגע בו. על כן, נראה לי כי ככלל נכון לעצור נאשמים החשודים בנהיגה מסוג זה עד תום ההליכים, וכך אני סבור שיש לעשות גם בעניינו של העורר.

אשר על כן, הערר נדחה.