פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3313/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
עזרא מזרחי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בב"ש 91286/06
מיום 12.4.06 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' רוזן
תאריך הישיבה: כ"ז בניסן
תשס"ו (25.4.06)
בשם העורר: עו"ד ל' ברקו
בשם המשיבה: עו"ד ע' אופק
החלטה
1.לא מצאתי שיש יסוד להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום משפטו.
2.העורר ואדם אחר (המתלונן) הינם נהגי מונית שעבדו בקו שירות מסוים בתל-אביב. כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה. לפי הנאמר בכתב האישום תקף העורר את המתלונן והיכה אותו ביום 18.3.06. באירוע נוסף שהתרחש ימים אחדים לאחר מכן, ביום 24.3.06, דקר העורר באמצעות סכין את המתלונן. מדובר בשש דקירות בחלקים שונים בגופו של המתלונן. המתלונן אושפז בבית החולים למשך שישה ימים ועבר ניתוח במהלך אישפוזו. כאמור, בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום משפטו ונמנע מלבקש תסקיר.
3.בבית המשפט המחוזי לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועל כך שקיימת עילת מעצר. עם זאת, הסניגורית המלומדה טענה בערכאה דלמטה וגם לפניי, כי אירוע הדקירה החל שעה שהמתלונן היכה את העורר באמצעות אגרופו. אף אם כך הוא, אין בנתון זה כדי להקהות מן החומרה של מעשה הדקירה. חזרנו ואמרנו, ולצערי אין מנוס אלא לומר זאת שוב, שכאשר אדם פועל ל"יישוב סכסוכים" באמצעות סכין, עלול הוא למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים. איני חושב שהמקרה הנוכחי שונה באופן מהותי ממקרים דומים בהם הצדיק בית משפט זה החלטות של ערכאות דיוניות לצוות על מעצר עד תום ההליכים אף בלא בדיקתה של חלופה.
4. הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ז בניסן תשס"ו
(25.4.06).
ש
ו פ ט