בש"פ 3356/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ביום 12.8.2010, בה התבקש המערער להבהיר את העניין. ביום 28.9.2010 התקבלה תגובת המערער. לאחר שעיינתי בתגובת המערער, עלי לציין כי לא מצאתי הסבר לדברים.

2.

מבחינה פורמאלית, מצב דברים זה מוביל למסקנה כי דין הערעור להידחות ולו מהטעם שהמערער מעלה טענה חדשה לפני ערכאת הערעור, מבלי שנתן לכך כל צידוק על פי דין. ברם, הואיל ומדובר בנאשם שאינו מיוצג, אשר נידון למאסר של 50 חודש, אתייחס לבקשה להארכת מועד אף לגופו של עניין.

המערער הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזוייף. הוא נטל במרמה כספים של עולה חדשה ובנה, תוך הצגת מצג שווא לפיו הוא תושג עבורם באמצעותו דירת עמידר. קרבנות העבירה איבדו את כספם ולא קיבלו כל דירה או תמורה. בנוסף, למערער הרשעות קודמות רבות, ואף היו תלויים ועומדים נגדו עת ביצוע העבירה מספר עונשי מאסר על-תנאי בני הפעלה. בית המשפט המחוזי התייחס לטענות המערער שהתמקדו בנסיבותיו האישיות – מצב בריאותו ושיתוף פעולה עם המשטרה – ומצא לנכון להקל בעונש על ידי קיצור תקופת המאסר בארבעה חודשים. בית המשפט המחוזי שקל את עניינו של המערער והתייחס לכל הטענות , גם אלו שנטענו במסגרת הליך זה.

יש לזכור כי המדובר בערעור "בגלגול שלישי". כלל הוא כי אין לדון בערעור מעין זה אלא אם הוא מציג סוגיות עקרוניות רחבות או בעלות חשיבות ציבורית. עניינו של המערער אינו נופל בגדר החריגים האמורים. למעלה מן הצורך אוסיף כי בהתחשב במעשיו של המערער ועברו הפלילי אין לומר שהעונש שהוטל עליו הינו חמור במידה המצדיקה התערבות. ניתן להבין כי המערער מעוניין לקצר את תקופת העונש שנגזרה עליו, אך על פני הדברים, בקשתו אינה מגלה סיכויים ממשיים להתקבל.

3.

לנוכח האמור לא נפלה כל טעות בהחלטת הרשם שלא להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור. הערעור נדחה.