בש"פ 336/15 דוד ניסנוב נ. מדינת ישראל

ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.2014 ומיום 12.1.2015 במ"ת 8777-12-14 (כב' השופט ד' מינץ ), בגדרן נדחו חלופות המעצר שהוצעו, ונקבע כי העורר ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום

1.ביום 4.12.2014 הוגש כתב אישום נגד העורר, במסגרתו יוחסה לו עבירת הצתה.

על-פי עובדות כתב האישום, בחודש מרץ בשנת 2014 ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו נקבע כי דירה שהייתה שייכת לאחיו של העורר (להלן: האח ) ונמכרה, נרכשה כדין, והיא שייכת לקונה. האח התרעם על פסיקה זו, ואיים על המתלונן כי "אני לא אתן לך את הדירה אפילו אם אני אשב בכלא".

כעבור מספר חודשים, פנה האח אל חיים עזרה, מכר שלו ושל העורר מימי ילדותם, וביקש ממנו להצית את הדירה בתמורה לכ-4,000 ש"ח. חיים עזרה הסכים להצעה, וביום 14.7.2014 בשעה 20:00 או בסמוך לכך, אסף העורר את חיים עזרה ברכבו והסיע אותו לרכוש בנזין, נתן לו כסף לשם כך, ולאחר שהבנזין היה בידיהם, נסעו אל הדירה. חיים עזרה הצית את הדירה, והעורר נסע מן המקום.

העורר הואשם בביצוע עבירת הצתה בצוותא עם חיים עזרה, לפי סעיף 448(א) רישא וסעיף 29(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

הליכי המעצר

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר, הוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים נגדו. הבקשה התקבלה נוכח הקביעה כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר ונוכח קיומן של עילות המעצר בגין מסוכנות וחשש משיבוש הליכים. עם זאת, בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר בנוגע לעורר על-מנת לבדוק חלופות מעצר אפשריות.

3.בהתאם לכך, נערך תסקיר מעצר מיום 14.12.2014, אשר קבע כי מהעורר נשקף סיכון בינוני-גבוה להישנות התנהגות פוגענית. שירות המבחן בחן חלופה של שחרור העורר למעצר בית מלא בביתו בפיקוח הוריו ואשתו, אך לא המליץ על חלופה זו בטענה כי נטל הפיקוח על אחיו של העורר ועל בן משפחה נוסף אשר נמצאים כבר בפיקוחם מקשים על התנהלותה של המשפחה, וכי פיקוח על אדם נוסף יעצים קושי זה. כמו כן, שירות המבחן העריך כי התלות הכלכלית של בני משפחתו של העורר בעורר עצמו עלולה להגביר את הקושי בשמירה על גבולות וכללים. נוכח מאפיינים אלו, הערכת שירות המבחן הייתה כי החלופה המוצעת תתקשה להפחית את הסיכון הנשקף מהעורר. עם זאת, שירות המבחן הביע נכונות לבחון חלופת מעצר אחרת אשר תהיה מרוחקת מבני משפחתו של העורר.

ביום 18.12.2014 החליט בית משפט קמא, על בסיס תסקיר המבחן, שלא לשחרר את העורר לחלופת המעצר המוצעת, אך בהחלטה נאמר כי אם תימצא חלופה מרוחקת מבית העורר אשר תיבדק על-ידי שירות המבחן, יוכל העורר להגיש בקשה לעיון חוזר.

4.נוכח החלטה זו, הוצעו שתי חלופות מעצר נוספות המרוחקות מביתו של העורר ביישוב ענתות. הראשונה – בית חבריו, משפחת מיכאל, ביישוב מבשרת ציון, והשנייה – בית קרובי משפחתו הרחוקים בפסגת זאב, משפחת חנניאייב. שירות המבחן בדק את שתי החלופות בתסקיר משלים מיום 28.12.2014, אך לא המליץ על אף אחת מהן.

על-פי הצעת החלופה במבשרת ציון, העורר ישהה בקומה התחתונה בבניין משרדים, בו גם מתגורר חברו, בחדר אשר יפנו עבורו. החבר, עוז מיכאל, אשר גם מנהל עם העורר קשרים עסקיים בתחום הבניה, הסכים לפקח על העורר במשך היום, אך על-פי התסקיר, הוא אינו מתחייב לפיקוח בשעות הלילה ובסופי שבוע. עוז מיכאל ואביו (המפקחים המוצעים בחלופה זו) הביעו נכונות להתקין פיקוח אלקטרוני, אך שירות המבחן התרשם כי בינם לבין העורר קיימת "מערכת יחסים עסקית סבוכה", וכי בהעדר פיקוח אנושי מלא על העורר, הם יתקשו להפחית את הסיכון לאורך זמן.

בני-הזוג חנניאייב, אשר הוצעו כמפקחים במסגרת החלופה השנייה אשר נבחנה על-ידי שירות המבחן בתסקיר המשלים, הסכימו לשהותו של העורר בביתם וכן הסכימו להתקנת פיקוח אלקטרוני. שירות המבחן התרשם כי בני הזוג מבינים את תפקידם כמפקחים. אף-על-פי-כן, וללא הסבר קונקרטי לאי-התאמת החלופה בבית משפחת חנניאייב, קצינת המבחן סיכמה את התרשמותה בכך שהיא מתקשה להמליץ בשלב זה על שינוי תנאי מעצרו של העורר.

5.על בסיס התסקיר המשלים, הגיש העורר בקשה לבית משפט קמא לעיון חוזר ולשחרורו לאחת החלופות המרוחקות מביתו, וכן ביקש לאפשר לו לצאת לעבודתו. העורר ציין את המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה משפחתו בשל מעצרו, וכן טען כי מסוכנותו פחתה בעקבות תקופת המעצר. העורר גם הדגיש כי חיים עזרה, אשר חלקו בביצוע העבירה גדול יותר משלו, שוחרר לחלופת מעצר (לעניין זה יצוין כבר עתה כי מדובר בשחרור למוסד גמילה סגור – בש"פ 8932/14 עזרה נ' מדינת ישראל (4.1.2015, החלטת השופט י' עמית ).

בהחלטתו מיום 12.1.2015 דחה בית משפט קמא את הבקשה בציינו כי שתי החלופות שהוצעו אינן עונות על הדרוש, כפי שגם עולה מתסקיר המבחן המשלים. עוד נקבע כי בשתי החלופות המפקחים המוצעים קשורים בקשרים עסקיים עם העורר או עם אחיו, וכי גם מסיבה זו הם אינם יכולים למלא את תפקיד הפיקוח כראוי.

בית משפט קמא הדגיש פעם נוספת כי הוא אינו שולל את שחרור העורר לחלופת המעצר, אולם עליו להציע חלופה אשר תעמוד בתנאים שנקבעו ושתהיה נקייה מהשפעת עסקיהם ועיסוקיהם של העורר ואחיו.

נימוקי הערר

6.בערר נטען כי בכל אחת מחלופות המעצר שהוצעו יש כדי להשיג את מטרות המעצר, וכי נוכח חלקו של העורר בפרשת ההצתה, שאינו מרכזי, ונסיבותיו האישיות, יש לשחררו לאחת מחלופות המעצר הנזכרות.

לטענת העורר, על-אף שבביתו מצוי אדם אחר במעצר בית, אין מניעה לכך שגם הוא ישהה שם, וכן אין לייחס משקל שלילי לעובדה שבני משפחתו תלויים בו כלכלית. עוד נטען כי התסקיר המשלים אשר בחן את שתי החלופות הנוספות כולל שגיאות רבות: כך למשל, הפיקוח המוצע במבשרת ציון כולל גם את שעות הלילה ואת סופי השבוע, בניגוד לנטען בתסקיר. באשר לחלופה המוצעת בפסגת זאב, מזכיר העורר כי תסקיר המבחן לא שלל אותה (אם כי גם לא המליץ עליה), ואף קבע כי המפקחים המוצעים מבינים את תפקיד הפיקוח.

העורר מדגיש כי הוא אינו עבריין, וכי עד ההסתבכות האחרונה חי חיים נורמטיביים. עוד נטען כי עברו הפלילי אינו משמעותי וכי חלף זמן רב מאז האירוע הפלילי האחרון בעברו. כמו כן, מבקש העורר להימנע מאמצעי של איזוק אלקטרוני ולאפשר לו לצאת לעבודתו. העורר הלין על העולה מהחלטת בית המשפט לפיו רק אם יבוא שירות המבחן בהמלצה חיובית ניתן יהיה לשחררו. בכך, כך נטען, הועבר שיקול הדעת מבית המשפט אל שירות המבחן. עוד הלין העורר על כך שבית המשפט לא שמע את המפקחים המוצעים, שהתייצבו לפניו, כדי להתרשם מהם התרשמות בלתי אמצעית.

7.בדיון שבפניי סמכה באת כוח המדינה ידיה על החלטת בית משפט קמא, והדגישה כי, בעת עריכת תסקיר המבחן המשלים, שירות המבחן לא היה מודע לכך שכתב אישום תלוי ועומד נגד מר חנניאייב, אשר מואשם יחד עם אחיו של העורר (האח שמעורב במעשה ההצתה) בהיזק לרכוש במזיד.

דיון והכרעה

8.מסוכנותו של העורר אינה נתונה במחלוקת והיא נלמדת מהמעשים המיוחסים לו. עבירת ההצתה היא חמורה ביותר, והפגיעות האפשריות בגוף, בנפש וברכוש משליחת אש הן קשות, אכזריות, ופעמים רבות – בלתי הפיכות. יודגש, אדם המצית אש באופן לא מבוקר מסכן רבים, שכן באש מתפשטת קשה מאוד לשלוט, והעובדה שבמקרה הנדון, למרבה המזל, נגרם נזק לרכוש בלבד אינה מפחיתה ממסוכנות המעשה המיוחסת לעורר (ראו: בש"פ 6506/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (26.10.2014), בפסקה 10 והאסמכתאות שם). מעורבות במעשה ההצתה, גם אם ההצתה עצמה לא בוצעה על-ידי העורר עצמו, מצביעה על פריצת גבולות והתעלמות מתוצאותיו האפשריות של המעשה. אין מדובר באבדן עשתונות רגעי אלא במעשה מתוכנן, על רקע של סכסוך אזרחי. בכך העיד העורר על עצמו כי הוא מסוכן לציבור. התנהגות העורר בעת הדיון בערר, כאשר התפרץ לעבר באת-כוח המשיבה, אינה מקלה על מתן אמון בו, כמי שיידע לכבד את החלטות בית המשפט ולציית למגבלות שיוטלו עליו. לכך יש להוסיף כי לעורר עבר פלילי, הכולל הרשעה בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו שנעברו בשנת 2007 (הרשעה משנת 2010), והרשעות בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בתנאים מחמירים, תגרה ואיומים.

עם זאת, גם מקום בו נמצאה עילת מעצר בגין מסוכנותו של הנאשם, המחוקק קבע כי בית המשפט מחוייב לבחון האם ניתן לאיין את מסוכנותו של הנאשם בדרך של חלופת מעצר (ראו: בש"פ 10515/07 כראדי נ' מדינת ישראל (13.12.2007), בפסקה ד(5) להחלטת השופט א' רובינשטיין ). בהתאם לכך פעל בית משפט קמא, כשהורה לשירות המבחן לבחון שלוש חלופות מעצר שונות ואת אפשרות התאמתן לפיקוח על העורר.

9.יצוין, כי למרות ששירות המבחן לא המליץ על שחרור העורר לאף אחת מהחלופות המוצעות, עולה מהתסקירים ומהחלטותיו של בית משפט קמא כי באופן עקרוני יש נכונות לשקול שחרורו של העורר לחלופת מעצר, ככל שהיא תימצא מתאימה. לעמדה זו אני שותף. עיינתי בכובד ראש בהמלצות של שירות המבחן ובבחינת שלוש חלופות המעצר שהוצעו בעניינו של העורר. לאחר העיון אני סבור כי שלילת החלופה בבית משפחתו של העורר כמו גם שלילת החלופה בבית משפחת חנניאייב נשענות על נימוקים משכנעים. בשני המקרים נראה כי הסביבה המפקחת המוצעת אינה מתאימה להצבת גבולות ואינה מפחיתה את החשש מפני התנהגות פוגענית ומפני שיבוש הליכי משפט (יש לזכור כי האח טרם נעצר ולטענת המשיבה הוא נמלט מזרועות החוק).

10.לעומת זאת, בכל הנוגע לחלופה המוצעת בבית משפחת מיכאל במבשרת ציון (החלופה השלישית), נראה כי הדברים לא התבררו עד תומם ויתכן שנפלו אי הבנות מסוימות, ויש מקום לבחון חלופה זו פעם נוספת. הנימוק העיקרי לדחיית חלופה זו, כפי שעולה מתסקיר המעצר, הוא היעדר פיקוח אנושי מלא גם בשעות הלילה ובסופי-שבוע. אלא שבערר נטען בשם העורר כי הוא לא הובן כהלכה על-ידי שירות המבחן, וכי עוז מיכאל, אחד מהמפקחים המוצעים, מתגורר וישן באותה דירה בה יוקצה חדר שינה לעורר. נימוק נוסף לדחיית חלופת המעצר בבית משפחת מיכאל היה "מערכת היחסים העסקית הסבוכה" בינם לבין העורר. אלא שלא התברר פשרה של אותה מערכת יחסים, או מדוע היא פוסלת את ה"ה מיכאל מלשמש כמפקחים.

11.נוכח האמור לעיל, אני סבור כי יש לברר פעם נוספת את אפשרות השחרור לחלופת המעצר המוצעת בבית משפחת מיכאל. לשם כך, ה"ה מיכאל יתייצבו בפני בית משפט קמא, והוא יוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי האם יש באפשרותם להציב פיקוח אנושי מלא על העורר, וכן לברר מה טיבה של מערכת היחסים העסקית הסבוכה ביניהם לבין העורר והאם יש בכך כדי לפסול את חלופת המעצר. לבית המשפט המחוזי שיקול דעת מלא לקבל כל החלטה, בהתחשב במכלול הנתונים שיונחו לפניו ושהונחו בעבר, והוא רשאי להורות על תסקיר משלים, אם ימצא זאת לנכון.

למען הסר ספק מובהר, כי, לפחות לעת הזו, אני סבור ששחרור העורר צריך להיעשות, ככל שיוחלט על שחרור, למעצר בית מלא ואין מקום לאפשר את שובו לעבודה, זאת נוכח מסוכנותו והחשש שקיים קושי ליתן בו אמון שיידע לשמור על גבולות.

12.אשר על כן, התיק יוחזר לבירור בבית משפט קמא כמפורט לעיל בפסקה 11. עד החלטה אחרת יוותר העורר במעצר, עם זאת אבקש שהדיון בעניינו ייקבע בהקדם .