בש"פ 3398-23 בש"פ 3398-23

בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כתב האישום שהוגש נגד המשיבים מייחס להם, כל אחד לפי חלקו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה; הובלה ונשיאת נשק; איומים; חבלה במזיד; מסתייע ברכב לביצוע פשע; וירי מנשק חם. הכול על רקע סכסוך של מה בכך שהתגלע בשל ערבוב שני עדרי כבשים שעד מהרה התגלגל לסדרה של אירועים אלימים אשר הובילו, בין היתר, לרצח (עבירה שאינה מיוחסת למשיבים שלפנינו) של קטין, אחד מבני שני המחנות היריבים ביישוב הבדואי חורה.

בהליכי המעצר של כל אחד מהמשיבים ניתן תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן ומסוכנותם להישנות המעשים הוערכה כבלתי מבוטלת. שירות המבחן לא המליץ על שחרור מי מהם לחלופת מעצר. עד היום שלושה מתוך תשעת עדי התביעה שאינם נמנים על כוחות הביטחון והמשטרה מסרו את עדותם בבית המשפט. לעת הזאת קבועים עוד שלושה מועדי הוכחות. בשים לב למסוכנות הנשקפת מהמשיבים, לתסקירי המעצר ולכך שקצב התקדמות התיק העיקרי הינו משביע רצון, ביקשה המבקשת להאריך את מעצרם של כל המשיבים למשך 90 יום נוספים.

המשיבים התנגדו לבקשה כל אחד לפי טעמו. בפיהם טענות על אודות יכולתם להצטייד עם חלופות מעצר ראויות מחוץ ורחוק מכפר המריבה, מלווים במפקחים ראויים; שלא כל המשיבים היו חברים בגרעין הסכסוך בין המחנות היריבים; ההשתתפות המיוחסת להם בפועל במכלול האירועים לא הייתה מרכזית; התגלו בקיעים משמעותיים בראיות שנשמעו עד כה בערכאה המבררת, כולל זיהויים בזירות האירוע; המשך החזקתם במעצר עלול להשית עליהם הלכה למעשה עונש עוד טרם הרשעתם בדין למשך תקופה העולה על תקופת המאסר שיושת עליהם אף אם יורשעו בדינם; אף למי מהם שיש לו עבר פלילי, עבר זה אינו רלוונטי להאשמות הנוכחיות; ותסקירי המעצר אינם מתחשבים בחזקת החפות העומדת להם ואי קבלת אחריות מצדם על ביצוע העבירות המיוחסות להם נזקפת לחובתם.

חרף העובדה שרוב ככול טיעוניהם של המשיבים ראויים היו להישמע במסגרת בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט שהורה על מעצרם (החלטה מיום 15.3.2023 של השופט נ' אבו טהה) (להלן: החלטת המעצר), מוכן אני "להציץ מעבר לפרגוד" קמעא ולחרוג מתפקידו של בית משפט זה בבקשה מסוג זה ולומר כי לא ראיתי לסטות מהחלטת בית המשפט המחוזי בהחלטת המעצר, שעה ששירות המבחן לא בא בהמלצה להקל בתנאי המעצר של מי מהמשיבים בשל המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהם; שעה שבין העבירות הלא פשוטות המיוחסות להם, כלולות עבירות בכלי נשק והשימוש בהם; ושעה שקצב התקדמות התיק העיקרי סביר.

אוסיף כי שירות המבחן אף בדק למי מהמשיבים שהציע זאת חלופת מעצר מרוחקת ממרכז המריבה, אך שלל זאת. אכן, כפי שהצביעו המשיבים המלצת שירות המבחן הינה אך המלצה ולא אמורה להוות בסיס לקביעה בלתי מסויגת מטעם בית המשפט. אלא שהלכה היא לפנינו מקדמת דנא, כי כאשר שירות המבחן בא בהמלצה שלילית ביחס למעבר למעצר בפיקוח אלקטרוני, הדבר ייעשה רק במקרים חריגים ועל המבקש לשכנע כי קיימים טעמים משמעותיים המצדיקים סטייה מהמלצה מעין זו (ראו לדוגמה לאחרונה: בש"פ 4600/23 פלוני נ' מדינת ישראל (28.6.2023); בש"פ 3668/23 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.2023)). אין מקרה זה בא בקהלם של מקרים מהסוג האמור.

בשים לב לאמור, אין מנוס בשלב זה מהארכת מעצרם של כל המשיבים למשך 90 ימים החל מיום 11.5.2023 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26201-08-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.