בש"פ 3668-23 בש"פ 3668-23

1.לפניי בקשת רשות לערור לפי סעיף 53(א1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' נחלון) מיום 11.5.2023 בעמ"ת 27937-05-23, במסגרתה התקבל ערר שהגישה המשיבה על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ח' פס) מיום 10.5.2023 במ"ת 45719-04-23.

2.ביום 25.4.2023 הוגש נגד המבקש, קטין כבן 15 וחצי, כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק; פציעה כשעבריין מזוין לפי סעיף 335(א)(1) לחוק; ותקיפה סתם על ידי שניים או יותר לפי סעיף 382(א) לחוק.

כמתואר בכתב האישום, ביום 13.4.2023 הגיע המבקש עם אחרים למקום שנקבע מראש עם המתלונן ואחרים. בין שתי הקבוצות התפתחה קטטה, במסגרתה דקר המבקש את אחד מבני הקבוצה השנייה בסכין, והכה אחרים מהם באמצעות מקל שהביא עמו. זאת, תוך הפרת תנאים מגבילים שהוטלו עליו במסגרת הליך אחר, התלוי ועומד כנגדו בבית משפט השלום לנוער בבית שמש.

3.בד בבד, הוגשה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 30.4.2023, קבע בית משפט השלום כי קיימות ראיות לכאורה נגד המבקש בכל הנוגע לעבירות הפרת הוראה חוקית ותקיפה על-ידי שניים או יותר, אולם קיים כרסום ראייתי בכל הנוגע לעבירות של החזקת סכין ופציעה. בנוסף, צוין כי חרף העובדה שקיימות בתיק ראיות ביחס למעורבים נוספים ולהשתתפותם הפעילה בקטטה, טרם הוגשו נגדם כתבי אישום. כמו כן, נקבע כי קיימת נגד המבקש עילת מעצר של מסוכנות, תוך שצוין כי המבקש הפר לכאורה את התנאים שנקבעו בעניינו במסגרת הליך קודם. נוכח כל האמור, ציין בית משפט השלום כי "ניתן לשקול אפשרויות שונות" בעניינו של המבקש, והורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

4.בתסקיר המעצר שהוגש, העריך שירות המבחן כי נשקפת מהמבקש מסוכנות גבוהה (התסקיר תואר על ידי בית משפט השלום כ-"מדאיג ביותר בכל המובנים", ואף אני אסתפק בתיאור מאופק זה). שירות המבחן התרשם כי אין בחלופה המוצעת בבית סבו וסבתו של המבקש כדי לאיין את מסוכנותו, בשים לב לריבוי גורמי הסיכון בעניינו, כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר. בתוך כך, הודגש כי מצבו של המבקש מחייב מסגרת בעלת כללים וגבולות ברורים, תוך מתן מענה לצרכיו הטיפוליים. בסיכומו של דבר, הומלץ לשלב את המבקש בטיפול במעון איבחוני. יחד עם זאת, צוין כי "אם יסרב הנער להשתלב במעון האיבחוני... לא נוכל לבוא בהמלצה לחלופת מעצר אשר תאיין את מסוכנותו".

5.ביום 10.5.2023, לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת המפקחים המוצעים, הורה בית משפט השלום על העברתו של המבקש למעצר בפיקוח אלקטרוני. כאמור, בית משפט השלום עמד על כך שהתסקיר בעניינו של המבקש "מדאיג ביותר בכל המובנים". בהמשך לכך, הדגיש בית משפט השלום כי המבקש "זקוק לטיפול דחוף וכוללני, אינטנסיבי ומשמעותי, אשר יהיה בו כדי לשפר ולשקם את מצבו", תוך שציין כי המבקש מסרב להיקלט בשלב זה במסגרת חוץ-ביתית. בסיכומו של דבר, קבע בית משפט השלום כי בהתאם לתמונת המצב הראייתית בתיק, כפי שפורטה בהחלטתו מיום 30.4.2023, ובהינתן התרשמותו החיובית מסבו וסבתו של המבקש, יש להורות על העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני בביתם, בכפוף לתנאים שפורטו.

6.המשיבה הגישה ערר על החלטה זו. ביום 11.5.2023 קיבל בית המשפט המחוזי את ערר המשיבה, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי על רקע התשתית הראייתית בעניינו של המבקש, לא היה מקום לסטות מהמלצתו המובהקת של שירות המבחן, אשר שלל במפורש את חלופת המעצר המוצעת. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי העובדה שטרם הוגשו כתבי אישום בעניינם של מעורבים אחרים בקטטה אינה מכרעת לעניין זה, בשים לב לכך שהמבקש הפר לכאורה את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו; בשים לב למעורבותו בקטטה, שבמידה רבה התנאים לה נוצרו ביוזמתו או בעידודו; ובשים לב לשימוש שעשה במקל לצורך הכאת מעורבים אחרים בקטטה. בית המשפט המחוזי ציין כי התוצאה "אינה פשוטה", וכי בהינתן הנזקקות הטיפולית עליה עמד שירות המבחן, יש לקוות כי המבקש יוסיף לבחון את האפשרות לשהות במסגרת חוץ-ביתית. בהמשך לכך, הורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר משלים בעניינו עד ליום 1.7.2023.

7.מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מגלה חוסר צדק המצדיק את התערבותו של בית משפט זה ב-"גלגול שלישי". לעמדת המבקש, האיזון שערך בית משפט השלום בהחלטתו הוא איזון ראוי וסביר בנסיבות העניין, בפרט בשים לב להתרשמותו מהמפקחים המוצעים באופן בלתי אמצעי. עוד טוען המבקש כי תסקיר שירות המבחן התעלם מפרטים שונים, בהם החלטתו של בית משפט השלום מיום 30.4.2023 בדבר כרסום ראייתי; וכי המלצתו מבוססת בעיקרה על סירובו של המבקש להשתלב בחלופת מעצר טיפולית סגורה. מלבד זאת, המבקש חוזר ומדגיש כי טרם הוגשו כתבי אישום נגד מעורבים אחרים בקטטה, חרף קיומן של ראיות נגדם.

8.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, ללא צורך בתגובה. כידוע, רשות לערור ב-"גלגול שלישי" בנוגע להליכי מעצר ניתנת במשורה, מקום בו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות חריגות ביותר המצדיקות זאת, כגון חשש לעיוות דין (ראו, מיני רבים: בש"פ 3569/23 שמואל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.5.2023)). הבקשה דנן תחומה לעניינו הפרטני של המבקש, ואינה מגלה נסיבות חריגות המצדיקות התערבות ב-"גלגול שלישי". אשר על כן, דינה להידחות. בהקשר זה יצויין כי אין בעובדה שבית המשפט המחוזי הגיע לתוצאה שונה מבית משפט השלום, כשלעצמה, כדי להוות עילה למתן רשות לערור (בש"פ 6975/21 מרקה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (20.10.2021)).

9.למעלה מן הצורך, אעיר שכפי שנקבע לא אחת, על אף שבית המשפט אינו מחויב באימוץ המלצותיו של שירות המבחן, הרי שסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תיעשה באופן חריג, מקום בו קיימים טעמים כבדי משקל לכך (בש"פ 935/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (8.2.2023)). בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין כל הצדקה לסטייה מהמלצה זו. לאחר עיון, ובמכלול נסיבות העניין, לא מצאתי, גם לגופו של עניין, טעות בקביעה זו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.