החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3405/22ארתור נזרוב נ. פרקליטות המדינה

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
מעצרים · תנאים מגבילים לאחר הגשת כתב אישוםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לשינוי תנאי שחרור בערובה (בש"ת)

העורר השיג על החמרת תנאי שחרורו בערובה לאחר הגשת כתב אישום נגדו, באופן שכלל הגדלת הערבויות וצו עיכוב יציאה מן הארץ. בית המשפט העליון קבע כי עם הגשת כתב האישום נקודת האיזון משתנה, ולא מצא מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. הערר נדחה, תוך שנרשמה הצהרה כי העורר רשאי לפנות בבקשה קונקרטית ליציאה מן הארץ.

העובדות

בית המשפט המחוזי, לאחר הגשת כתב האישום, הגדיל את גובה הערבויות של העורר והטיל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים. העורר טען כי ההחמרה אינה מידתית, שכן התייצב לדיונים ולא שיבש הליכים. המשיבה הצהירה כי העורר יוכל לפנות בבקשה קונקרטית ליציאה מן הארץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להגדיל את הערבויות ולהטיל עיכוב יציאה מן הארץ לאחר הגשת כתב האישום?

הלכות

  1. 1

    עם הגשת כתב האישום נקודת האיזון בין זכות החירות לבין שיקולי המעצר והתנאים המגבילה משתנה, ולכן ניתן להחמיר בתנאי השחרור בערובה.

    ״נקודת האיזון משתנה כקביעת בית המשפט המחוזי, ובנסיבות דנן נחה דעתי כי צדק השופט״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • תנאים מגבילים
  • ערבויות
  • עיכוב יציאה מן הארץ
  • כתב אישום
  • נקודת האיזון
  • ערר
  • הלבנת הון

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3405/22

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

העורר:

ארתור נזרוב

נ ג ד

המשיבה:

פרקליטות המדינה

ערר על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-בשה"ת 23705-05-22 מיום 18.5.2022 שניתנה

על ידי השופט העמית צ' קפאח

תאריך הישיבה:

כ"ג אייר, תשפ"ב

(24.5.2022)

בשם העורר:

עו"ד ישראל קליין

בשם המשיבה:

עו"ד עילית מידן

החלטה

העורר משיג נגד קביעת תנאים מגבילים מתוקף סעיפים 21 ו-48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 .

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט העמית צ' קפאח ) במסגרת בשה"ת 23705-05-22, נעתר לבקשת המשיבה לאחר הגשת כתב האישום לעבות את תנאי שחרורו של העורר בערובה באופן של הגדלת גובה הערבויות בעניינו והטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לתום ההליכים נגדו.

בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בציינו כי משהוגש כתב אישום נגד העורר "נקודת האיזון משתנה", וכי עתה כתב האישום "משרטט" את העבירות במלואן ולפיהן העורר יחד עם אחר פעל "במשך 10 שנים לערך להביא נשים מחו"ל לשם מטרות זנות", וזאת תוך שימוש בשמות בדויים. בנוסף, צוין כי מיוחסות לעורר עבירות כלכליות של הלבנת הון מכוח סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנות הון, התש"ס-2000 (ריבוי עבירות).

בית המשפט המחוזי הוסיף כי הוא נותן דעתו לרכוש שנתפס עד כה, לרבות רכבו של העורר, נכס בבת-ים הרשום על שם אחר וכספים נוספים.

בדיון שלפניי, בא כוח העורר שב וציין כי בתנאים החדשים שנקבעו בעניינו של העורר ניכרת החמרה מההגבלות והערבויות שהוטלו עליו בטרם הגשת כתב האישום, וזאת למרות שהתייצב לדיונים ולא שיבש הליכים. נטען כי הערבויות "מוגזמות באופן בלתי מידתי" כלשונו, כך גם באשר לצו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן בעניינו.

לאחר שעיינתי בנימוקי הערר ובטיעוני באי כוח הצדדים בדיון, אני סבור כי אכן עם הגשת כתב האישום "נקודת האיזון משתנה" כקביעת בית המשפט המחוזי, ובנסיבות דנן נחה דעתי כי צדק השופט קפאח בקביעותיו, וכי אין להתערב בהחלטתו.

אשר לצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד העורר, נרשמה הצהרת באת כוח המשיבה כי העורר יוכל לשוב ולפנות בכל עת בבקשה קונקרטית לאפשר את יציאתו מן הארץ.

סוף דבר, הערר נדחה.

ניתנה

היום, כ"ג באייר התשפ"ב (24.5.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עם הגשת כתב האישום נקודת האיזון בין זכות החירות לבין שיקולי המעצר והתנאים המגבילה משתנה, ולכן ניתן להחמיר בתנאי השחרור בערובה.