פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3429/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
ישראל אוזיפה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
כ"ד באייר התשע"ט (29.05.19)
בשם המבקשת:
עו"ד
סיגל בלום, עו"ד קורל שריג פאפו
בשם המשיב:
עו"ד
ניר
שנידרמן, עו"ד עדן פוליטקין
החלטה
בקשה 11 להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני מעבר ל-18 חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), ב-150 ימים החל מיום 10.6.2019 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.
הרקע לבקשה
1.
ביום 13.7.2015 הוגש כתב אישום נגד המשיב ונגד 17 נאשמים נוספים, הכולל 13 אישומים הנוגעים לעבירות שנעברו במסגרת ניהול ארגון פשיעה וחברות בו (פרשה המכונה "פרשת 512"). נוכח העובדה כי עובדות ופרטי כתב האישום, כמו גם ההליכים הקודמים, פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה, לא אאריך בעניין זה ואביא רק את תמצית הדברים הנדרשים לענייננו (ראו למשל: בש"פ 5273/16 מדינת ישראל נ' אוזיפה (18.7.2016); בש"פ 8806/16 מדינת ישראל נ' אברג'יל (28.11.2016); בש"פ 2061/18 אברג'יל נ' מדינת ישראל (29.3.2018)).
2.
כתב האישום מייחס למשיב אישומים בגין ניהול ארגון פשיעה, סיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה, סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה וסחר בסמים. יחד עם הגשת כתב האישום המקורי הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, מעצר אשר הוארך מאז מספר פעמים. בשלב מסוים, הורה בית המשפט המחוזי ביום 2.2.2017 על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. ערר שהגישה המבקשת על החלטה זו נדחה ביום 20.2.2017 (בש"פ 1159/17). בהמשך, ביום 21.8.2017 הורה בית המשפט המחוזי כי יינתן למשיב חלון התאווררות במשך שעה אחת בכל ערב, ובהחלטתו מיום 24.5.2018 דחה את בקשת המשיב להסרת הפיקוח האלקטרוני לצד הרחבת חלון ההתאווררות לשעה נוספת בכל ערב. ביום 4.3.2019 התקיים דיון בבקשתה העשירית של המבקשת להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 1510/19) במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה כי מעצרו של המשיב יוארך אך ייפתחו עבורו חלונות אוורור נוספים. כמו כן, ביום 19.5.2019 הורה בית המשפט המחוזי על הרחבת חלונות ההתאווררות. זו כאמור הבקשה האחת עשרה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני.
טענות הצדדים
3.
באת-כוח המבקשת הטעימה בטיעוניה כי המשיב מצוי באיזוק אלקטרוני הרווי בחלונות התאווררות. לשיטתה, הסדר זה הוא הסדר המאזן כהלכה בין מטרות המעצר לבין הפגיעה בחרותו. לדבריה, אין להפחית במסוכנות הנשקפת מהמשיב, אשר סייע לאחר מעשה לרצח ולניסיון לרצח והוא מואשם בייבוא סמים ובניהול ארגון פשע. לפי טענת המשיב, הקושי הקיים מהפיקוח האלקטרוני נובע מהעומס המוטל על המפקחים. על כן רצונו של המשיב לשחרר את המפקחים מתפקידם משמעותו הלכה למעשה שחרורו מכל פיקוח שהוא. עוד ציינה המבקשת כי קיימת גם סכנה שהמשיב יימלט מהדין. קיימת לו משפחה מחוץ לישראל, ואין ספק שהשתמש בכספים של הארגון לקידום מטרותיו. הפתרון בעניינו איננו בשחרורו אלא במציאת מפקחים אחרים, אשר יחליפו את המפקחים הנוכחיים.
4.
מנגד, המשיב טען כי הגיעה העת לשחררו מן המעצר בפיקוח אלקטרוני ולהסיר את המגבלות שהוטלו עליו. לדבריו, מעצרו בפיקוח אלקטרוני הינו מעצר לכל דבר ועניין הגורר אחריו פיקוח אנושי, והדבר מביא לעומס רב הנופל על המפקחים. מדובר במשפט ארוך ומורכב אשר מתקיים ואף עתיד להתקיים זמן רב וחרף התחזית החיובית של המבקשת בכל 10 הבקשות שהוגשו עובר לבקשה זו, על פיה ההליך יגיע לסיומו תוך פרק זמן קצר, ההליך טרם הסתיים. באשר לקצב ניהול ההליך, ציין המשיב כי אין לו טענה כלפי בית המשפט בו מתנהל ההליך העיקרי, אולם קיימים נתונים אובייקטיביים המונעים את קידומו המהיר של ההליך, כגון מורכבות האישומים העומדים נגדו וריבוי העדים, הן עדי תביעה והן עדי הגנה. בהקשר זה ציין כי במשך ארבע שנים לא ביקש דחייה כלשהי למעט ישיבה אחת מטעמים אישיים של סנגורו.
5.
בנוסף, טען המשיב כי משעה שכל העדים הרלוונטיים לעניינו כבר מסרו את עדויותיהם לא קיימת עוד עילה של שיבוש מהלכי המשפט ולא קיים חשש שיברח מאימת הדין. אמנם, גרושתו חיה בברזיל, אך הוא נפרד ממנה לפני למעלה מ-15 שנה. יתר על כן, בעבר הוא נדרש להתייצב כדי שיוסגר לארה"ב ואחרי שעשה כן והורשע בדינו חזר לרצות את עונשו בישראל. כמו כן, אין מקום להשוות אותו לנאשמים האחרים המואשמים ברצח ובאלימות. המשיב כבן 60 ובהתחשב בגילו ובמצבו הבריאותי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות. לאור האמור נטען כי יש להורות על קבלת תסקיר משלים בעניינו.
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים המצורפים לה, ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שהתקיים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
7.
בדיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט למצוא איזון בין זכותו של הנאשם לחירות ובין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך העיקרי. במסגרת זו, יש לתת את הדעת על פרק הזמן שחלף ממועד מעצרו של הנאשם, קצב התקדמות ההליך, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, וכן החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטותו של הנאשם מאימת הדין (בש"פ 6350/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 7 (16.9.2018)). שיקולים אלה מוליכים למסקנה כי יש מקום להורות על הארכת מעצרו של המשיב.
8.
כתב האישום מלמד על פעילותו של ארגון פשיעה אשר אינו בוחל באמצעים להשגת מטרותיו, בין אם על-ידי ניסיונות התנקשות ביריבי הארגון תוך סיכון ופגיעה בחפים מפשע, בין אם באמצעות ייבוא וסחר בסמים. למשיב מיוחסים חמישה מהאישומים המנויים בכתב האישום ובהם 2 ניסיונות לרצח זאב רוזנשטיין, כאשר הניסיון השני הביא למותם של שלושה עוברי אורח, וכן עסקאות סמים בינלאומיות. בגין מעשים אלה הואשם המשיב בעבירות של ניהול ארגון פשיעה; סיוע לאחר מעשה במסגרת ארגון פשיעה; סיוע לרצח במסגרת ארגון פשיעה; סיוע לפציעה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה; סיוע בגרימת חבלה של ממש במסגרת ארגון פשיעה; קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה; ייצוא, ייבוא, מסחר והספקה במסגרת ארגון פשיעה. בשים לב לאמור, קשה לסבור שלא נשקפת מהמשיב מסוכנות משמעותית.
9.
זאת ועוד, המבנה ההיררכי של הארגון, כמו גם התכנון המדויק שקדם למעשים הכולל ארגון דירות מסתור, שימוש בכלי רכב גנובים ובדרכונים מזויפים ועוד, מצביע על התנהלות עבריינית מתוחכמת. בהתאם לכך, קיים סיכון ממשי כי נאשמים בפרשה זו ינסו להימלט מן הדין ואין מדובר בחשש תיאורטי בלבד.
10.
באשר לקצב התקדמות ההליך, אין מחלוקת בין הצדדים כי ניהול המשפט נעשה באופן יעיל ומשביע רצון ונכון לעת הזו הסתיימה פרשת התביעה לאחר שנשמעו 72 עדי תביעה, ביניהם 5 עדי מדינה, וביום 16.12.2018 החלה להישמע פרשת ההגנה ודיוני הוכחות מתקיימים במתכונת של שלוש ישיבות בשבוע.
11.
ולבסוף, כפי שצוין לעיל, בבש"פ 1510/19 נקבע כי יפתחו למשיב חלונות אוורור נוספים. כעת, חלונות ההתאווררות הקבועים למשיב הם כדלקמן: בימים א' ג' ו-ה' בין השעות 22:00-18:00; בימים ב' ו-ד' בין השעות 12:00-9:00 ובין השעות 22:00-17:00; ביום ו' בין השעות 12:00-8:00; ביום שבת בין השעות 19:00-17:30 . בנסיבות אלה, הפגיעה בחירותו של המשיב, הגם שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני, הינה מינימלית (ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 33 (20.4.2016)). ובאשר לעומס הנובע מתנאי הפיקוח על המפקחים, הרי שהפתרון לכך הינו כפי שציינה המשיבה, בהצעת מפקחים נוספים אשר יחליפו את המפקחים הקיימים.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת ומעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני מוארך ב-150 ימים החל מיום 10.6.2019 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, כ"ה באייר התשע"ט (30.5.2019).
ש ו פ ט