בש"פ 3440/10 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, יליד 1992, מבית משפט השלום לנוער בבאר-שבע לבית משפט השלום לנוער בקריות. בכתב האישום שהעברת מקום הדיון בו נתבקשה מיוחסות למבקש עבירות של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

לטענת המבקש יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום כיוון שהוא מתגורר בבית סבתו בכרמיאל, ועל כן ניהול ההליך בבאר-שבע יקשה עליו להמשיך ולנהל אורח חיים תקין ובמקביל להתייצב לדיונים במשפט ולנהל את הגנתו כראוי. בהקשר זה מציין המבקש כי הוא מוכר ומטופל על ידי שירות המבחן לנוער בכרמיאל מזה שלוש שנים, והוא מוסיף וטוען כי קיום הדיונים בעניינו בבאר-שבע יפגע פגיעה קשה בלימודיו וכן בהליך הטיפולי אותו הוא עובר במסגרת הפרויקט לקידום נוער בכרמיאל. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. היא מציינת כי העבירות המיוחסות למבקש בוצעו בערד וכי כל עדי התביעה הינם שוטרים המשרתים בעיר ערד. לטענתה, בנסיבות אלה אין הצדקה לקיים את משפטו של המבקש בבית משפט השלום לנוער בקריות.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. נוכח מכלול נסיבותיו האישיות של המבקש והקושי הרב מבחינתו בבירור משפטו בפני בית משפט השלום לנוער בבאר-שבע, הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידיו לעמוד בנטל המוטל עליו להראות כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה במובהק להעברת מקום הדיון. לא למותר לציין בהקשר זה כי העברת מקום הדיון בהליך פלילי מסוים לבית משפט הסמוך למקום מגורי הנאשם עשויה לסייע במידת מה ליצירת איזון בין מעמד הנאשם לבין מעמדה העדיף של המדינה במסגרת ההליך הפלילי (ראו: בש"פ 10193/06 וילצ'נסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.1.2007); בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 237 (2005)).

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט על העברת מקום הדיון בת"פ 729/09 (שלום-נוער-באר-שבע) מבית משפט השלום לנוער בבאר-שבע לבית משפט השלום לנוער בקריות.