בש"פ 10193/06 עדי וילצ'נסקי נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט להעברת מקום הדיון בת.פ. 2449/06, בו הוגש נגד המבקשת כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בראשון-לציון. על-פי הנטען בכתב האישום, המבקשת בתפקידה כמרכזת ההדרכה בשבט "יעד" של תנועת הצופים ונאשם 2, בתפקידו כמרכז השבט, אחראים למותו בטביעה של הנער אורי שבתאי ז"ל (להלן: המנוח ), שטבע במהלך טיול של קבוצת מדריכים צעירים לחוף לבנון שבכנרת.

2.

המבקשת אינה חולקת על כך שנוכח העובדה שמותו של המנוח התרחש בחוף לבנון מוקנית לבית משפט השלום בטבריה סמכות מקומית לדון בכתב האישום נגדה. עם זאת, טוענת המבקשת כי להליך הפלילי שננקט נגדה ישנה זיקה גם לבית המשפט בראשון-לציון. לטענת המבקשת, המנוח אמנם מצא את מותו בכנרת אולם הרשלנות המיוחסת לה התקיימה, לכאורה, כבר בשלב תכנון הטיול. לפיכך טוענת המבקשת, כי יש לראות גם את העיר ראשון-לציון כמקום ביצוע העבירה. אף באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת, כי זה נוטה לטובת העברת מקום הדיון בתיק לבית משפט השלום בראשון-לציון. טענה זו מבוססת על כך שהמבקשת היא צעירה בת 23, סטודנטית באוניברסיטת בר-אילן ועובדת כדיילת בנמל התעופה בן-גוריון, המתגוררת בראשון-לציון. לטענתה, ניהול המשפט בפני בית משפט השלום בטבריה ייצור עבורה קושי אדיר, ידרוש ממנה לשנות את שגרת חייה מן הקצה אל הקצה ויאלץ אותה להפסיד ימים שלמים של עבודה ולימודים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מרבית עדי התביעה ועדי ההגנה במשפט מתגוררים באזור מרכז הארץ, ועל כן אף מבחינה זו מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בראשון-לציון.

3.

המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, העברת מקום הדיון בתיק כרוכה בבזבוז משאבים, שכן היא תאלץ אותה לבחור בין העברת הטיפול בתיק מפרקליטות מחוז הצפון לפרקליטות אחרת לבין נסיעות פרקליט ממחוז הצפון לדיונים בבית המשפט במחוז המרכז. כן טוענת המשיבה, כי על אף שעשרה מעדי התביעה מתגוררים באזור המרכז, הרי מבחינת גילם רובם יהיו בשרות צבאי בעת ניהול שלב ההוכחות במשפט, ועל כן אין לייחס משמעות מכרעת לכך שאזור מגוריהם הוא במרכז הארץ. עוד טוענת המשיבה, כי ייתכן שיעידו במשפט עדים המתגוררים בצפון הארץ.

4.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מגדיר את כללי הסמכות המקומית בדין הפלילי, וקובע כי בית המשפט שידון בעניינו של נאשם הוא בית המשפט אשר באיזור שיפוטו נעברה העבירה או נמצא מקום מגוריו של הנאשם. במקרה דנן אין חולק כי נוכח העובדה שמותו של המנוח אירע בחוף לבנון שבכינרת נתונה לבית משפט השלום בטבריה, שבו הוגש כתב האישום בענייננו, הסמכות המקומית לדון בהליך הפלילי נגד המבקשת. יחד עם זאת, נוכח מקום מגוריה של המבקשת נתונה גם לבית משפט השלום בראשון-לציון סמכות מקומית לדון בעניינה. בית משפט זה קבע בעבר כי במסגרת כללי הסמכות המקומית שיקול הדעת בבחירת מקום העמדתו לדין של הנאשם מסור לתביעה הפלילית, ואין זה מתחייב כי הדיון יתנהל דווקא בקרבת מקום מגוריו של הנאשם (ראו, בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229 (להלן: עניין זוזיאשווילי ), בעמ' 236). עם זאת, סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), מסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר את מקום הדיון בהליך מסוים לבית משפט במקום אחר, וזאת אף אם ההליך נפתח בפני בית משפט שמוסמך לדון בו מבחינת סמכותו המקומית. השיקול המרכזי להעברת מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מאזן הנוחות בין הצדדים להליך (ראו: בש"א 2728/03 העמותה למען בית ספר דמוקרטי בזכרון יעקב נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(3) 552; בש"פ 1116/04 ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). זאת ועוד, בהליכים פליליים ניתן לעיתים לעשות שימוש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט על מנת להעביר את הדיון לבית משפט, הנמצא בקרבת מקום מגוריו של הנאשם ומקום הימצאם של עדי ההגנה, וכך לקדם את נוחותו של הנאשם ולאזן במידת מה את מעמדו אל מול המדינה (ראו: עניין זוזיאשווילי בעמ' 237; בש"פ 9516/01 ח"כ בשארה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

5.

במקרה דנן נוטה מאזן הנוחות באופן מובהק לקיום ההליך הפלילי בעניינה של המבקשת בפני בית משפט השלום בראשון-לציון. המבקשת מתגוררת, לומדת ועובדת במרכז הארץ. ניהול משפטה של המבקשת בפני בית משפט השלום בטבריה יטיל עליה מעמסה נפשית וכלכלית בלתי מבוטלת, וזאת מעבר לקשיים הכרוכים ממילא בהתמודדות של נאשם מול הליך פלילי שננקט נגדו. בנוסף, חלק ניכר מעדי התביעה וההגנה הצפויים להעיד במשפט מתגוררים במרכז הארץ. יצוין עוד, כי לא ראיתי לנכון ליתן משקל לטענת המשיבה בדבר שירותם הצבאי של חלק מעדי התביעה, שכן לטענה זו אין כל ביסוס עובדתי מלבד ציון שנות הלידה של אותם עדים. בנסיבות אלה, בהן מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת, קיימת סמכות מקומית לבית משפט השלום בראשון-לציון וטרם התקיימה הקראה בפני בית משפט השלום בטבריה, מצאתי כי מן הראוי להעביר את מקום הדיון במשפטה של המבקשת מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בראשון-לציון.

אשר על כן, אני מורה בזאת, מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, על העברת מקום הדיון בת.פ. 2449/06 (שלום - טבריה) מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בראשון-לציון.