בש"פ 6539/11 אתי דהן בוסקילה נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקשת, שבו היא מואשמת בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בכפר-סבא.

לטענת המבקשת יש להעביר את מקום הדיון בכתב האישום, כיוון שהיא אם חד-הורית לשני ילדים הלומדים בבית ספר יסודי, מתגוררת בכפר-סבא ועובדת לפרנסתה מדי יום. המבקשת טוענת כי בנסיבות אלה ונוכח מצב הכלכלי הקשה אין באפשרותה להעדר מעבודתה ולהגיע לבית משפט השלום באילת. המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, נראה כי המבקשת מתכוונת לנהל משפט הוכחות ובנסיבות אלה אין להעביר את מקום הדיון בכתב האישום, בהתחשב בקריטריונים הרגילים לעניין זה.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. כידוע השיקול המרכזי בבחינת בקשות להעברת מקום דיון הוא מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך. עם זאת, כאשר עסקינן בהליך פלילי עשויה סמכות זו לשמש גם לשם קידום נוחותו של הנאשם ויצירת איזון מסוים במעמדו אל מול המדינה (ראו בש"פ 10193/06 וילצ'נסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.1.2007)).

במקרה דנן נוכח העובדה שהמבקשת מתגוררת בכפר-סבא ובהתחשב ביתר נסיבותיה האישיות, ברי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק להעברת מקום הדיון.

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט על העברת מקום הדיון בת"פ 40821-03-11 (שלום – אילת) מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בכפר-סבא.