בש"פ 3442/15יהושע לובינסקי נ. מדינת ישראל באמצעות המחלקה לחקירות שוטרים

1.

עניינה של הבקשה שלפניי, כלשונו של המבקש, הוא "להורות על (כך במקור- ע'ב') כבוד השופט היושב בדין בבית המשפט המחוזי לקרוא את בקשתי ולבחון את הסכם עדת המדינה קודם שיקבל החלטתו בדבר בקשת המעצרים שבפניו". מגוף הבקשה עולה כי המבקש לדבריו הוא קורבן עבירה שביצעו הנאשמים בהליך פלילי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים – ערן מלכה ועו"ד רונאל פישר (להלן: הנאשמים ). יבואר כי בשלב זה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי בקשת המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נגדם (מ"ת 28760-05-15, מ"ת 29719-05-15), כאשר דיון בבקשה קבוע למחר – יום 19.5.2015 שעה 10:00.

מעיון בתיק בנט המשפט עולה כי אתמול, יום 17.5.2015, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי הדן בבקשה למעצר עד תום ההליכים וביקש – מכוח מעמדו כקורבן עבירה – להביע את עמדתו בנוגע לאותו הליך: כי יש להחזיק את הנאשמים במעצר עד תום ההליכים נגדם; ולחלופין, להחזיקם במעצר עד מיצוי הליכי החקירה בשורת פרשיות של שחיתות ציבורית חמורה בוועדה לתכנון ובניה בראשון לציון. בגין פרשיות אלה הגיש המבקש לדבריו תלונות במשטרה, אך על פי הנטען חקירתן שובשה על ידי הנאשמים. ועוד ביקש המבקש מבית המשפט המחוזי, כי יורה למשיבה להציג בפניו ולהעמיד למבחן את ההסכם עם עדת המדינה "ע" – שהמבקש טוען כי היא בעלת תפקיד מרכזי בביצוע העבירות נושא כתב האישום נגד הנאשמים. בבקשה שלפניי הוסיף המבקש כי כתב האישום מעלה חשש כבד ל"פגמים מכוונים וחמורים המצביעים כי המאשימה מונעת חקר האמת".

עוד באותו יום שבו הוגשה הבקשה, 17.5.2015 כאמור, היא נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט כ' מוסק ) – שקבע כי "אין מקום לדון בבקשה זו במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים". בבקשה שלפניי מלין המבקש על החלטה זו, וטענותיו הן בעלות אופי ערעורי.

2.

דינה של הבקשה להידחות, ואבאר.

המבקש לא הצביע על עילה כלשהי שבדין להצטרף להליך המעצר עד תום ההליכים ולהביע את עמדתו בנושא; וממילא גם לא הצביע על הוראה שבדין המאפשרת לו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו. ודוק: גם חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 אינו מקנה למבקש מעמד כלשהו בהליך המעצר עד תום ההליכים, לא כל שכן זכות ערעור בנדון. לגופם של דברים, חזקה על הפרקליטות שהיא מייצגת בהליך המעצר את כלל השיקולים הרלוונטיים – ובכלל זה את עניינם של קורבנות העבירה. אמנם המבקש טען לפגמים וכשלים מצידה של האחרונה בהגשת כתב האישום נגד הנאשמים – אך המדובר בסיסמאות, באופן שהדברים נטענו, ולא ניתן לייחס להם ממש. נוסף לכל אלה, העיתוי שבו בחר המבקש להגשת הבקשה שלפניי, ערב הדיון הקבוע בבית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים, יצר סד זמנים שבו לא ניתן לקבל את תשובת המשיבה לבקשה – וכבר בשל כך אין לשעות לה.

3.

הבקשה נדחית. בהעדר תגובה, אין צו להוצאות.