בש"פ 345/21 מדינת ישראל נ. עמית פוגל

(בעניינו של המשיב 3 בלבד)

1.

בפני הבקשה השלוש עשרה להארכת מעצרו של המשיב 3 (להלן: המשיב ) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 2.2.2021 ב-150 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 48914-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2.

כפי שמעידה הכותרת לבקשה זו הדיון בה קשה, קשה מנשוא. המשיב נמצא מאחורי סורג ובריח מכוח ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו במשך יותר מארבע שנים, וסופה של התקופה עודנו רחוק מן העין. מנגד, כתב האישום בעניינו של המשיב הוא חמור ביותר. מדובר בכתב אישום שהוגש נגד מספר נאשמים וכולל מסכת עבריינית, המקיפה עבירות רצח, עבירות נשק ועבירות קשורות נוספות. המשיב הוא נאשם 4 בכתב האישום, ויש להודות כי האישומים בעניינם של הנאשמים 2-1 (הם המשיבים 2-1 לבקשה דנן, שמעצרם הוארך בהסכמה בהחלטתי מיום 18.1.2021) הם חמורים יותר בהתחשב בכך שעבירות הרצח מיוחסות להם. אולם, חומרת העבירות בעניינו של המשיב בעינה עומדת באופן בלתי תלוי, ואלה כוללות בין היתר עבירות של סיוע לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח) ועבירות נשק. מאחר שזוהי כאמור הבקשה השלוש עשרה במספר להארכת מעצרו של המשיב, עניינו נדון בהחלטות קודמות רבות שניתנו בבית משפט זה, ומשום כך לא אחזור ואפרט את הרקע לדברים, מלבד העובדות הנחוצות להכרעה בבקשה זו.

3.

בעבר, ביום 10.11.2019 בעת שדנתי בבקשה העשירית להארכת המעצר בפרשה זו קבעתי מתווה שישמש בסיס לדיון בה – המשך מעצרם של המשיבים מאחורי סורג ובריח עד אשר תסתיים עדותם של עדי המדינה, כאשר לאחר מכן תיבחן השאלה מחדש על סמך תסקירים עדכניים (בש"פ 7144/19).

4.

בעקבות החלטה זו ניתנו החלטות שחזרו ואמצו אותה בהתאמות מסוימות –החלטת השופטת ע' ברון מיום 5.4.2020

(בש"פ 2239/20 ו-בש"פ 2314/20) והחלטת השופט נ' סולברג מיום 1.9.2020 (בש"פ 5909/20).

5.

בינתיים הושלמה חקירתו של עד המדינה הראשון, אך חקירתו של עד המדינה השני עודה בעיצומה. בשל ביטול של דיונים כתוצאה ממגפת הקורונה החקירה צפויה להתנהל עוד מספר שבועות, ככל שניתן להעריך.

6.

לטענת המדינה, בהתחשב בהחלטות הקודמות ובהיגיון הטמון בהמתנה לסיום עדותם של עדי המדינה יש מקום להיעתר לבקשה להארכת המעצר אף זו הפעם. המדינה חוזרת ומדגישה את המסוכנות המיוחסת למשיב ואת החשש לשיבוש הליכי משפט. כמו כן היא מציינת כי היא ערה לזמן הרב שחלף מאז הגשת כתב האישום בפרשה, אולם מצביעה על כך שמדובר בתיק מורכב מאד ומוסיפה כי המותב הדן בתיק עושה את המרב על מנת לקדמו במהירות האפשרית.

7.

המשיב מתנגד להארכת מעצרו. לטענתו, בהתחשב בכך שחלפה יותר משנה מאז ניתנה ההחלטה שקבעה את המתווה – הגיעה העת לשקול את מעצרו בפיקוח אלקטרוני ולא להמתין עוד. בא-כוח המשיב הצביע על כך שהמשיב הועמד לדין בעבר באשמת רצח וזוכה, וכי אף בעבר התנהל באופן שהעיד על כך שניתן לתת בו אמון (הוא יצא את הארץ ושב אליה בשעה שהיה תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור). כמו כן, הצביע בא-כוחו של המשיב על קשייו האישיים של המשיב שהוא אב לילדים. כן נטען שאחיו של המשיב, שהוא נאשם נוסף בפרשה, שוחרר לחלופת מעצר כבר לפני מספר שנים.

8.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה שדין הבקשה להתקבל אך באופן מסויג כפי שאבהיר.

9.

אני סבורה כי אכן אין לסטות מן הקביעה כי שהותו של המשיב מאחורי סורג ובריח צריכה להימשך עד להשלמת עדותו של עד המדינה, וזאת בשים לב הן למסוכנות הנשקפת מן המעשים המיוחסים לו והן מן החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, יש מקום לכך שהארכת המעצר תהיה כפופה לכך שעם השלמת עדותו של עד המדינה יהא רשאי המשיב לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר על מנת שתיבחן האפשרות להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי יהיה נכון שבית המשפט המחוזי יורה על כך ככל ששירות המבחן יתרשם מכך שהוצעו מקום פיקוח ומפקחים מתאימים. לנוכח האמור ועל מנת לאפשר ביקורת שיפוטית נוספת על הדברים, אני סבורה כי יש מקום להארכת מעצר של 90 ימים בשלב זה, חלף 150 הימים שהתבקשו על-ידי המדינה. בעיקרו של דבר, עמדתי מבוססת על ההתמשכות המשמעותית של ההליכים, הנובעת הן מנסיבות התקופה והן ממורכבותו הרבה של התיק. אכן, אין לזקוף התמשכות זו לחובתה של המדינה, אולם מצד שני וכפי שכבר הובהר בעבר, אין גם מקום להתעלם מהזמן הרב שחלף מאז הוגש כתב האישום ושבו שוהה המשיב במעצר.

10.

סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 2.2.2021 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בפ"ח 48914-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם, אך בכפוף לאמור בפסקה 9 לעיל.