בש"פ 3453/03 מדינת ישראל נ. סולימאן דווירי

בקשה שניה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים.

המשיבים 1 ו-3 ( המשיבים ) עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בסידרת עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מעשי שוד בנסיבות מחמירות, אינוס בנסיבות מחמירות, מעשי סדום בנסיבות מחמירות, כליאת שוא, שימוש במסמך מזוייף, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד ועוד עבירות נוספות ונלוות. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, ובעבור תשעה חודשים והמשיבים במעצר האריך בית-משפט את מעצרם בתשעים ימים נוספים.

כדברו של כתב-האישום קשרו המשיבים ואחרים קשר לבצע בצוותא מעשי שוד במכוני ליווי, ובעקבות אותו קשר ביצעו מעשי שוד רבים כתיכנונם. מעשי שוד אלה נעשו כאשר המשיבים מצויידים בגז מדמיע ובסכינים. במהלך מעשי השוד היכו המשיבים את העובדים ואת הנשים במכוני הליווי ואף גרמו להם חבלות חמורות. במקצת מן המקרים אנסו המשיבים את העובדות במכונים וביצעו בהן אף מעשי סדום, מעשים מגונים, אינוס ועוד. קריאה בכתב-האישום מסמרת שיער, ואני מסכים עם בא-כוח המדינה כי מעשי המשיבים מעשי זוועה הם ומעוררי פלצות, וכי ניתן לכנותם מעשי "התפוז המכני". מבחינת מסוכנותם של המשיבים אין בליבי ספק-ספקא כי יש להאריך את מעצרם. המשיבים הוכיחו עצמם כמסוכנים עד למאוד לסובבים אותם וראוי לה לחברה כי לא יינתן להם להלך חופשי כל עוד משפטם תלוי ועומד; והכל, כמובן, על יסוד ההנחה שיש ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב-האישום.

דא-עקא, משפטם של המשיבים מתנהל בעצלתיים, וישיבות עוד ועוד מתבטלות מטעמים אלה ואחרים. המדינה והסניגוריה מאשימות זו את זו באי קיומו של המשפט כסדר, אולם אין לכחד כי בין כך ובין אחרת, מתנהל המשפט שלא בקצב ראוי. יתר-על-כן: המשפט קבוע כיום אך לארבעה מועדים בלבד, לימים 6.5, 1.7, 6.7 ו- 7.7. המדינה מבקשת על הארכת המעצר בתשעים ימים החל ביום 22.4, וכמסתבר ארבעה מועדים אלה הם המועדים שהמשפט יישמע בהם בארכה שהמדינה מבקשת עליה. יש להצר אפוא גם על הקצב שהמשפט אמור להיערך לעתיד לבוא, ואין ספק כי תידרשנה תקופות הארכה נוספות למעצרם של המשיבים. כך חזתה גם חברתי השופטת דורנר בהחליטה על הארכה הראשונה של המעצר, ובכל-זאת החליטה להיעתר לבקשת הארכה "לנוכח חומרתם הרבה של העבירות המיוחסות למשיבים". בה-בעת הוסיפה חברתי וקבעה כי "האיזון הראוי" מחייב "לעשות כל מאמץ לברר את המשפט בקצב ראוי", ולא נמצא לי כי אכן המשפט נשמע אמנם בקצב ראוי. נכון יהיה אם באי-כוח בעלי-הדין ובית-המשפט יתכנסו יחדיו לעיבוי לוח המועדים של המשפט, בין לפני חודש יולי ובין בפגרת בתי-המשפט ולאחריה. רק כך יהיה ניתן לסיים את המשפט בזמן סביר.

רשמתי לפניי את הודעת בא-כוח המדינה כי רשאי הוא המשיב 3 להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, בלא שהמדינה מודה, כמובן, בעילה לקיומו של עיון חוזר.

בנסיבות העניין אני מחליט להיעתר לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל ביום 22.4.03 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1077/02 (מחוזי תל-אביב-יפו), לפי המוקדם.

היום, כ"ב בניסן תשס"ג (24.4.03).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03034530_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il