בש"פ 3491/21 מדינת ישראל נ. תום בן דוד

1.

אני שבה ונדרשת לבקשה להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בפעם השלישית מעבר לתקופה של שמונה עשר חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), וזאת לאחר שחזר בו מהסכמה שנתן להארכת המעצר בדיון בבקשה שהתקיים בפני.

2.

תמצית העובדות הנוגעת לעניינו של המשיב פורטה בהחלטה קודמת שנתתי ביום 8.2.2021 (בש"פ 405/21). בשלב זה, די יהיה לומר כי נגד המשיב ומספר נאשמים נוספים הוגש כתב אישום בגין פרשה חמורה שעניינה בפעילות פלילית של ארגון פשיעה כלכלי שעסק לכאורה בתחום של הפצת חשבוניות מס כוזבות והלבנת הון. על פי הנטען, המשיב ושני אחיו היו מנהלים בכירים בארגון.

3.

כחלק מהתגלגלות הפרשה, המשיב הוסגר לישראל מספרד, לאחר ששהה שם במעצר. בהמשך לכך, ביום 5.8.2019, בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב, הגישה המדינה בקשה לעוצרו עד לתום ההליכים נגדו. בהמשך, ביום 22.1.2020, לאחר הליך שכלל הגשת מספר תסקירים מטעם שירות המבחן וקיום דיונים,

הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו במתכונת של פיקוח אלקטרוני. ערר שהגישה המדינה על החלטה זו נדחה בעיקרו ביום 30.1.2020, תוך שנקבע כי על המשיב יוטלו מגבלות נוספות (בש"פ 648/20, השופט ע' פוגלמן ).

4.

בהמשך לאמור, ונוכח התמשכות ההליכים בתיק העיקרי נגד המשיב, ביום 5.8.2020 האריך בית משפט זה את מעצרו בפיקוח אלקטרוני במאה וחמישים ימים (בש"פ 5144/20, השופט ד' מינץ ). ביום 17.1.2021 הורה בית משפט זה, הפעם בהסכמת המשיב, על הארכת מעצר שנייה, גם כן במאה וחמישים ימים (בש"פ 8935/20, השופט נ' הנדל )

5.

ביום 20.5.2021 הוגשה בקשתה הנוכחית של המדינה, השלישית כאמור במספר, להארכת מעצרו של המשיב. לטענת המדינה, חומרת העבירות שבהן מואשם המשיב וכן התחכום והתפקיד המרכזי המיוחסים לו, כמו גם מכלול הנסיבות (לרבות החשש מהימלטותו מהדין, בשים לב לעובדה שהתגורר תקופה ממושכת בספרד, שם שוהה גם בן זוגו) תומכים בהמשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני. כן נטען כי בעת הזו המשפט מתנהל כסדרו במתכונת של שני ימי דיונים מדי שבוע.

6.

הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 24.5.2021 ובו שבו באי-כוח המדינה על נימוקי הבקשה וכן עמדו על קצב ההתקדמות הצפוי בתיק העיקרי בעניינו של המשיב. מנגד, המשיב התנגד להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני ואף עתר לכך שיתאפשר לו לצאת לעבודה. בעיקרו של דבר, טענה מרכזית שהועלתה על-ידי בא-כוח המשיב בדיון היא שהתמשכות התקופה שבה שהה המשיב במעצרים מסוגים שונים, לרבות בספרד, עלולה להביא לכך ששלילת חירותו תהיה ארוכה מעונש מאסר שיושת עליו, אם יורשע בדין בסופו של יום. בהקשר זה, הוא הפנה לעניינו של אחד מאחיו, שאף לו יוחס תפקיד בכיר בארגון, שהודה במסגרת הסדר טיעון והושת עליו עונש של 44 חודשי מאסר, בניכוי ימי המעצר.

7.

בתום הדיון, בתגובה להמלצת בית המשפט ולאחר שנועץ עם המשיב, הודיע בא-כוח המשיב כי הוא מסכים לבקשת המדינה להארכת מעצרו.

8.

למחרת, בשעות אחר הצהריים של יום 25.5.2021, התקבלה הודעה מבא-כוחו של המשיב, שכונתה "הבהרה והעמדת דברים על דיוקם", ובה נטען כי ההסכמה האמורה ניתנה על רקע טענה שהשמיעה המדינה בדיון ולטענת בא-כוח המשיב אינה נכונה. בשלב זה, נתתי החלטה שבה הוריתי לבא-כוח המשיב להבהיר האם המשיב מבקש לחזור בו מהסכמתו, וכך הוא עשה. אשר על כן, אני נדרשת לדון בבקשה להארכת המעצר.

9.

אף לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובהתעלם מההסכמה שניתנה בדיון, אני סבורה כי בעת הזו לא ניתן לומר שהשתנתה נקודת האיזון בעניינו של המשיב. על כן מצאתי שיש מקום להיענות לבקשת המדינה להאריך את מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

10.

בהגיעי לתוצאה זו הבאתי בחשבון את רמת המסוכנות הנלמדת נוכח טיבן וחומרתן של העבירות בהן מואשם המשיב, לו מיוחס כאמור תפקיד מרכזי לכאורה בפרשה. עוד נתתי דעתי למכלול הנסיבות ובכלל זאת, זיקתו של המשיב לספרד והחשש מהימלטות, עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירות של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, כמו גם ההתרשמות כי בשלב זה ניהול ההליך העיקרי מתקדם לכאורה בצורה תקינה. בכל אלה יש די כדי להצדיק בעת הנוכחית את המשך מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. אוסיף ואציין בהקשר זה, כי המשיב אינו יכול להיבנות מההשוואה לעניינו של נאשם אחר שעונשו נגזר לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון.

11.

סוף דבר, אני מורה אפוא על הארכה שלישית של מעצרו בפיקוח אלקטרוני של המשיב מעבר לתקופה של שמונה עשר חודשים, החל מיום 31.5.2021 במאה וחמישים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24905-02-18 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.