בש"פ 5144/20 מדינת ישראל נ. פלוני

לפני בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ) , להארכת מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני ב-150 ימים החל מיום 6.8.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24905-02-18

בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

1.

ביום 5.8.2019 הוגש כתב אישום מתוקן נגד המשיב ואדם אחר המייחס להם התאגדות במסגרת ארגון פשיעה (להלן: הארגון ) שעסק, בין היתר, בהנפקת חשבוניות מס כוזבות בתמורה לעמלה, ניכוי חשבוניות מס כוזבות והלבנת הון, בסכומים המגיעים למאות מיליוני ש"ח. לפי עובדות כתב האישום, המשיב היה אחד המנהלים הבכירים של הארגון, ובמסגרת תפקידו הורה לפעילי הארגון ולגורמים מטעמו להנפיק המחאות בתמורה לחשבוניות מס פיקטיביות. בנוסף, המשיב נרשם כבעלים של מספר חברות הפצה, אשר באמצעותן הפיץ הארגון חשבוניות פיקטיביות ללקוחותיו. בגין מעורבותו בארגון, יוחסו למשיב עבירות לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (מנהל בארגון פשיעה), ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. יצוין, כי בעת חקירת הפרשה חי המשיב בספרד ולאחר שהחקירה נגד הארגון הפכה לגלויה, נעצר שם ובתום הליכי הסגרה, הוסגר לישראל ביום 23.7.2019.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום המתוקן, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, בטענה כי נשקפת ממנו מסוכנות נוכח היותו בכיר בארגון פשיעה, וכן בשל חשש משיבוש הליכי המשפט, השפעה על עדים, פגיעה בראיות והתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, זאת בהתייחס להתנהלות השוטפת של הארגון, אשר כללה שיבוש מהלכי חקירה ומשפט כחלק אינטגרלי מהפעילות ולעובדה שהמשיב הורשע בעבר בעבירות של שיבוש הליכי משפט והשמדת ראיות. בדיון שהתקיים ביום 14.8.2019 נקבע כי שירות המבחן יערוך תסקיר מעצר על אודות המשיב.

3.

ביום 7.11.2019 הוגש תסקיר מעצר שני של שירות המבחן ובו שירות המבחן בא בהמלצה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. זאת לאחר שהסיכוי לביצוע עבירות דומות גבוה, לשיבוש הליכי משפט, וכן להימלטותו מאימת הדין הוערך כגבוה. עוד התייחס שירות המבחן למפקחים שהוצעו על ידי המשיב וציין כי התרשם שאין ביכולתם להציב גבולות ברורים להתנהגותו ולצמצם את הסיכון הנשקף ממנו. ראשית, נוכח העובדה שבני המשפחה שהוצעו כמפקחים מעורבים או קשורים לכתב האישום ומתוך כך קיים ניגוד עניינים מובנה

וחשש מפני שיבוש מהלכי משפט. שנית, שירות המבחן התרשם כי המפקחים אינם מכירים במורכבות מצבו של המשיב ובדפוסי התנהגותו הבעייתיים, העולים לכאורה מהתנהלותו בשנים האחרונות.

4.

ביום 19.11.2019 הודיעו באי כוח המשיב כי הם מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר בעניינו של המשיב, תוך שביקשו להציג חלופת מעצר למשיב בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו. ביום 2.12.2019, ולבקשת בית המשפט, הוגשה חוות דעתה של יחידת הפיקוח האלקטרוני לפיה מקום הפיקוח המוצע ישים לצורך מעצר בפיקוח אלקטרוני. ביום 16.12.2019 קבע בית המשפט כי המפקחים שהוצעו אינם מניחים את דעתו לצורך חלופת המעצר המוצעת, ועל כן התיר למשיב להציג מפקחים נוספים שייבחנו על ידי שירות המבחן.

5.

ביום 30.12.2019 ניתן תסקיר שירות מבחן שלישי בו המליץ שירות המבחן שלא לאפשר את חלופת המעצר המבוקשת. באשר למפקחים, צוין כי הם אינם מודעים למורכבותו של המשיב ומתקשים לזהות מצבי סיכון בהתנהגותו. ביום 19.1.2020 הגישה המבקשת בקשה להשלמת התמונה הראייתית טרם החלטה בעניין מעצר המשיב, שבה ציינה כי בידיה ראיות נוספות המחזקות את קיומן של ראיות לכאורה. ביום 20.1.2020 הוצגו ראיות אלו, הנוגעות להלוואות והעברת כספים בין המשיב לאדם נוסף.

6.

ביום 22.1.2020 הורה בית המשפט להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אחותו, בניגוד להמלצות שירות המבחן. עוד נקבע כי כל אחת מחמש המפקחות תפקדנה ערבות צד ג' על סך 350,000 ש"ח, ויאסר על המשיב ליצור קשר עם מי מהמעורבים בכתב האישום או לעשות שימוש במחשב או בטלפון חכם המסוגלים להשתמש באינטרנט. סך ערבותו העצמית הועמדה על 750,000 ש"ח וסך הפיקדון הועמד על 300,000 ש"ח. כמו כן הוצא למשיב צו עיכוב יציאה מהארץ. ביום 23.1.2020 הוגש ערר על ההחלטה האמורה, אשר נדחה ביום 30.1.2020, אך הוחמרו תנאי מעצרו של המשיב, כך שנאסר עליו להשתמש בכל מכשיר בעל גישה לרשת (בש"פ 648/20).

7.

באשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי. ביום 21.7.2020 התקיים דיון ההוכחות הראשון בתיק, ובמסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הודעותיהם של חמישה מהעדים בתיק, שהיו צפויים להעיד בעדות מוקדמת תוגשנה חלף עדות ראשית ונקבע כי חקירתם הנגדית תתקיים בדיון ההוכחות הבא, הקבוע ליום 15.9.2020.

8.

בבקשה טוענת המבקשת כי יציאתו של המשיב מחוץ לישראל והמשך ניהול הארגון ממקום מושבו, עובדה שהצריכה את הסגרתו, מעוררת חשש ממשי להימלטות מפני הדין.

זאת, במיוחד בשים לב לעונש החמור הצפוי למשיב ככל שיורשע בעבירות החמורות המיוחסות לו. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לתפקידו הבכיר של המשיב בארגון. כמו כן, לשיטת המבקשת מסוכנותו של המשיב, לרבות מסוכנותו הכלכלית, ניכרת מהחלק המהותי והמשמעותי שלקח בניהול ארגון פשיעה כלכלי, מתוך מטרה לגרוף סכומי עתק לכיסו ולכיסם של בני משפחתו, על חשבון הקופה הציבורית. באשר לקצב התקדמות ההליך, בדיון לפני ציין בא-כוח המבקשת כי החל מחודש ספטמבר הולכים להישמע דיונים בבית המשפט המחוזי פעמיים בשבוע.

9.

מנגד, בא-כוחו של המשיב טען כי בתי המשפט בישראל חסרי סמכות בשל הוראות הדין הבינלאומי לדון בעניינו של המשיב והעלה טענות כלפי הליך הסגרת המשיב לישראל. לגופה של הבקשה להארכת המעצר, נטען כי נוכח ההתמשכות הצפויה של ההליכים בבית המשפט המחוזי יש מקום להקל בתנאי מעצרו של המשיב בצורה מהותית. בין היתר לאפשר לו להשתמש בטלפון ובמחשב.

10.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין שמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי (ראו למשל: בש"פ 1595/20 מדינת ישראל נ' אבראהים , פסקה 6 (5.3.2020)). במסגרת איזון זה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, החשש מפני שיבוש הליכי משפט והאפשרות להימלטותו מן הדין, וכן את קצב ניהול ההליך העיקרי (ראו: בש"פ 7973/18 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 11 (18.11.2018)).

11.

בענייננו, נוכח מסוכנותו הרבה של המבקש הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו במסגרת הארגון, החשש הממשי מפני הימלטותו מאימת הדין ומשיבוש הליכי משפט, נוכח העובדה שהורשע בעבר בעבירות של השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט, האיזון בעת הזאת נוטה באופן מובהק אל עבר הארכת מעצרו של המשיב (וראו החלטת השופט ע' פוגלמן מיום 30.1.2020 בעניינו של המשיב בבש"פ 648/20). בפרט, נוכח העובדה שמדובר בהארכת מעצר ראשונה. במסגרת זו, איני רואה מקום להקל בתנאי המעצר. ודאי לא בעניין השימוש באמצעי התקשורת, שהם אלו אשר שימשו, לפי הטענה, את המשיב לבצע את העבירות המיוחסות לו.

12.

אציין, כי דיון בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק אינו האכסניה לטענות הסמכות על פי הדין הבינלאומי, להן הקדיש בא-כוחו של המשיב את עיקר זמנו ומרצו בדיון לפני. ככל שהמשיב סבור כי נפל פגם בהליך מעצרו, הדרך המתאימה להעלות טענות אלה היא במסגרת בקשה לעיון חוזר בערכאה הדיונית. פשיטא, כי לא ניתן להעלות טענות אלה בפעם הראשונה במסגרת תשובה לבקשה להארכת מעצר לפני ערכאה זו.

הבקשה מתקבלת אפוא ומעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני מוארך בזאת ב-150 ימים החל מיום 6.8.2020 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24905-02-18

בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.