בש"פ 3527/21 פלוני נ. שב"כ

1.

בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.5.2021 (עמ"י 40614-05-21, השופט מ' קרשן ). בית המשפט המחוזי קיבל את הערר המשותף שהגישה המדינה על החלטותיו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 20.5.2021 (מ"י 38465-05-21, 38528-05-21, ו-38501-05-21, השופטת א' רוטקופף ).

2.

המבקשים נעצרו ביום 19.5.2021 בחשד לביצוען של העבירות הבאות: הנחת חומר נפיץ, תקיפה וחבלה ממשית, פרסום קריאה לעשיית מעשה אלימות וחבלה במזיד ברכב – כולן ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור כמובנו בסעיף 144ו(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירות בוצעו על פי הנטען שבוע ימים קודם לכן. לבקשת המדינה, הורה בית משפט השלום על מניעת מפגש בינם לבין עורכי-דינם, כאשר תוקף החלטה זו הוארך מעת לעת, עד היום, ה-23.5.2021.

3.

ביום 20.5.2021 נערך דיון בבית משפט השלום בבקשה להארכת מעצרם של המבקשים למשך 12 ימים. לאחר שעיין בחומר החקירה שהוצג לו במעמד צד אחד, בית משפט השלום קבע ביחס לכל אחד מהמבקשים כי קיים חשד סביר למעורבותם במיוחס להם, וכן כי קמות בעניינם עילות מעצר של מסוכנות ושל חשש לשיבוש חקירה. לצד זאת, התרשם בית משפט השלום כי יש לפקח באופן הדוק על התנהלות החקירה, לנוכח מניעת המפגש בין המבקשים לעורכי-דינם. בנסיבות אלה הורה בית משפט השלום על הארכת מעצרם של המבקשים עד ליום 23.5.2021.

4.

המדינה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בהודעת הערר נטען כי מדובר ב"חקירה משולבת גורמי ביטחון" וכי פעולות החקירה הנדרשות הן רבות ומגוונות. עוד נטען כי החלטתו של בית משפט השלום סוטה מפסיקה קודמת של בית משפט זה ביחס למתאם בין התקופה במהלכה נאסר על העצור לפגוש עורך-דין לבין תקופת המעצר.

5.

ביום 21.5.2021 קיים בית המשפט המחוזי דיון בערר, ולאחר שעיין אף הוא בחומר החקירה קיבל את הערר והורה על מעצרם של המבקשים עד ליום 27.5.2021 בשעה 14:00 (כלומר נעתר לבקשת המדינה להארכת המעצר, אך למשך תקופה קצרה יותר מזו שהתבקשה). בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר במקרה מובהק שבו יש לאפשר ליחידה החוקרת לבצע את החקירה בעת שהחשודים נתונים במעצר, בשל מורכבותה ובשל מספרן וטיבן של הפעולות שיש לבצע במהלכה.

6.

הבקשה שבפני, אשר הוגשה אתמול בשעות הלילה, נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי המגבלה שהוטלה על יכולתם של המבקשים להיוועץ עם עורכי-דינם מצדיקה לצמצם ככל הניתן את תקופת המעצר בשלב מוקדם זה של ההליך. עוד נטען, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי פוגעת באופן לא מידתי בזכויות המבקשים.

7.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, שבהם הבקשה מעוררת שאלה עקרונית או בהתקיים נסיבות פרטניות מיוחדות (ראו: בש"פ 3381/21 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 7 (18.5.2021)). הבקשה דנן אינה עומדת באמת מידה מצמצמת זו.

8.

בניגוד לנטען, ומבלי להמעיט במשמעותה של המגבלה שהוטלה על הזכות להיוועצות, הבקשה אינה חורגת מעניינם הפרטני של המבקשים. בקשר לכך יש להדגיש, כי בניגוד לפרשנות הנטענת על-ידי המבקשים להחלטתו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בבש"פ 1144/06 אבו חשיש נ' מדינת ישראל (9.2.2006), לא נקבע בה כי כאשר מוטלת על חשוד מגבלה של מניעת מפגש עם עורך דינו יש לקצר את תקופת המעצר כך שזו תחפוף לתקופת המגבלה. כל שנקבע באותו עניין הוא שבמקרה אשר בו תמה תקופת המניעה בעוד המעצר נמשך, יש מקום לאפשר לחשוד לשוב ולהישמע בפני בית המשפט לאחר שנפגש עם בא-כוחו ( שם , בפסקאות ח-ט). קביעה זו יפה גם לענייננו. ככל שלא תוארך המגבלה על פגישת המבקשים עם עורכי דינם, הם יוכלו, לאחר שיממשו את זכות ההיוועצות, לשוב ולפנות לבית משפט השלום בבקשה מתאימה לעיון מחדש בהחלטת המעצר, ובית המשפט יכריע בה כחוכמתו.

9.

לבסוף, יש להזכיר עוד כי בית משפט השלום ציין בהחלטותיו לגבי כל אחד מהמבקשים, כי ככל שלא ישוחרר עד היום בשעה 13:00, הוא יובא בפני שופט תורן. במובן זה יוסיף להתקיים פיקוח הדוק על תנאי מעצרם ועל התנהלות החקירה. אין צריך לומר כי בנסיבות העניין ולנוכח קיומה של המגבלה על זכות ההיוועצות, חזקה על שירות בתי הסוהר כי יקפיד הקפדה יתירה על זכויותיהם של המבקשים.

10.

הבקשה נדחית אפוא.