בש"פ 3530/16 תאמר אזברגה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק-נבו ) מיום 6.4.2016 במ"ת 11540-02-16 אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתפ"ח 11535-02-16.

1.

נגד העורר הוגש ביום 5.2.2016 כתב אישום המייחס לו עבירת ניסיון רצח. על פי עובדות כתב האישום משפחתו של העורר מסוכסכת עם משפחה אחרת (להלן: המשפחות ) על רקע קטטה בה היו מעורבים בן דודו של העורר ואחד מבני המשפחה היריבה (להלן: המתלונן ). בכתב האישום נטען כי ביום 10.1.2016, במהלך "הפסקת אש" בין המשפחות, הגיע העורר לרחוב פ"ד 6 בעיר לוד כשהוא לבוש בגדים כהים, ברדס לראשו, ובידו באקדח וירה במתלונן 14 פעמים מטווח קצר. לאחר שהמתלונן נפל ארצה ניגש אליו העורר, כיוון את האקדח לראשו ולחץ על ההדק במטרה להמיתו, אך האקדח לא ירה והעורר נמלט מהמקום. כתוצאה מהירי נגרמו למתלונן פציעות קשות והוא אושפז לתקופה ממושכת ונזקק לניתוחים.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 16.3.2016 הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ובית המשפט קמא הורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו ועל בחינת האפשרות להשמתו במעצר בפיקוח אלקטרוני. ביום 5.4.2016 הוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר בו צוין כי הוא נעדר עבר פלילי וכי טרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. עוד צוין כי העורר אישר את דבר הסכסוך בין משפחתו ומשפחת המתלונן אך טען כי לא היה מעורב בו באופן ישיר וכי הושג בין המשפחות הסכם להפסקת האלימות. שירות המבחן התרשם כי העורר מסוגל לקבל גבולות וחוקים, אך ציין כי הוא אינו מצליח לבחון באופן ענייני את נסיבות מעצרו, מתייחס באופן מצמצם לסכסוך בין המשפחות ומתקשה להתייחס להשלכותיה של העבירה המיוחסת לו על המשכו של הסכסוך המדובר. לפיכך, ובהתחשב בחומרת המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום, העריך שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון בינונית לכך שיפעל באלימות בעתיד. בהתייחס לאפשרות להורות על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני ציין שירות המבחן כי בני משפחתו של העורר המוצעים כמפקחים הם אנשים סמכותיים ונורמטיביים המבינים את משמעות הפיקוח, וכי מקום המעצר המוצע על ידי העורר בעיר טייבה מרוחק ממקום מגוריו של המתלונן. עם זאת, ציין שירות המבחן כי בני משפחתו של העורר אינם מעורבים בחייו והתקשו עד כה להשפיע על התנהלותו. לפיכך, ובהתחשב בסיכון להמשך מעשי האלימות בין המשפחות, לא בא שירות המבחן בהמלצה על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני.

3.

ביום 6.4.2016 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי נשקפת מהעורר מסוכנות רבה הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומן האופן בו בוצעו. עוד קבע בית המשפט קמא כי במקרה דנן יש ליתן משקל לכך שהעורר ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו על רקע סכסוך משפחות שעודנו פעיל ובמהלך "הפסקת אש" מוסכמת. מטעמים אלו, ונוכח הערכת שירות המבחן כי נשקפת מהעורר מסוכנות בינונית, קבע בית המשפט קמא כי חרף העובדה שהעורר נעדר עבר פלילי, לא ניתן לתת בו אמון ולאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני ועל כן, אין מנוס מלהותיר אותו במעצר מאחורי סורג ובריח.

4.

בערר שהגיש טוען העורר כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. לטענתו, בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לגילו הצעיר, לעברו הנקי, ולקביעות החיוביות שנכללו בתסקיר המעצר שניתן בעניינו ומנגד העניק משקל יתר לעובדה ששירות המבחן לא בא בהמלצה להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. כמו כן, טוען העורר כי בית המשפט קמא העניק משקל יתר לחומרת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום והתעלם מכך שהמסוכנות הנשקפת ממנו היא כלפי המתלונן בלבד וניתן לאיינה. עוד טוען העורר כי שגה בית המשפט קמא משנתן משקל לעובדה שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום בוצעו לכאורה על רקע סכסוך משפחות, שכן הלכה היא כי אין להחזיק עצור כבן ערובה בשל סכסוך שבו מעורבת משפחתו. בנוסף טוען העורר כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי יש לייחס חומרה יתרה למעשיו נוכח העובדה שבוצעו לכאורה במהלך "הפסקת אש" בין המשפחות, שכן לא הוכח ברמה הנדרשת כי הוא היה מודע לקיומה של "הפסקת האש" האמורה.

5.

המדינה טוענת מנגד כי נוכח חומרת המעשים המיוחסים לעורר נדרשים טעמים כבדי משקל שיצדיקו מעצר בפיקוח אלקטרוני ולשיטתה טעמים כאלה אינם קיימים בענייננו. המדינה מדגישה בהקשר זה את העובדה ששירות המבחן העריך כי נשקפת מהעורר מסוכנות בינונית, כמו גם את האלימות החמורה שאפיינה את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ואת העובדה שבוצעו לכאורה במהלך "הפסקת אש" בסכסוך. בנוסף טוענת המדינה כי מחומר החקירה בתיק עולה חשד לכך שהעורר ניסה לשבש את ההליכים בעניינו. בנסיבות אלו, כך טוענת המדינה, לא ניתן לראות בגילו הצעיר ובעברו הנקי של העורר טעמים המצדיקים את מעצרו בפיקוח אלקטרוני ואין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

6.

דין הערר להידחות.

במקרה דנן אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר והשאלה היא האם ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. בהקשר זה יש לזכור כי סעיפים 22ב(ב)(1) ו-21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 מורים כי בית המשפט לא יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני של נאשם בביצוע עבירה שנעשתה באלימות חמורה או תוך שימוש בנשק, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. במקרה דנן כפי שטוענת המדינה בצדק, אין מתקיימים טעמים מיוחדים ולפיכך אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. אמנם, העורר הוא אדם צעיר ונעדר עבר פלילי. עם זאת, שירות המבחן ציין כי הוא אינו מצליח לבחון באופן ענייני את נסיבות מעצרו, מתייחס באופן מצמצם לסכסוך בין המשפחות ומתקשה להתייחס להשלכות של מעשיו. מטעמים אלו, ובהתחשב בעובדה שהמעשים המיוחסים לעורר בוצעו לכאורה על רקע סכסוך משפחות שעודנו פעיל, העריך שירות המבחן כי ישנה מסוכנות בינונית להישנות התנהגות אלימה מצדו של העורר. לטענת העורר לא היה מקום להביא בחשבון את דבר קיומו של סכסוך בין המשפחות במסגרת ההחלטה על מעצרו מאחורי סורג ובריח ואולם בית משפט זה כבר עמד על כך שביצוע עבירות על רקע סכסוך משפחות יש בו כדי ללמד על מסוכנות, בציינו " עברו הנורמטיבי של מי שמואשם בעבירות אלימות על רקע סכסוך בין משפחות כאמור אינו נתון בעל משקל רב, הואיל ומקור הסיכון מפני נאשם כזה אינו טמון בהיותו עבריין מועד, אלא נובע מן החשש שכתוצאה מן הסכסוך יבוצעו מעשי אלימות נוספים " (ראו: בש"פ 2324/08 ערבאס נ' מדינת ישראל , בפסקה 22 (18.3.2008)) .

מכל הטעמים האמורים, הערר נדחה.