בש"פ 3541/04 מדינת ישראל נ. אליהו אלמגור

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, על פי סעיף 62 לחוק סדר דין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996. הבקשה היא להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים, החל מיום 21.4.04, או עד למתן פסק דין בת"פ 293/03 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.

2.ביום 21.7.03 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה, הצתה והפרה של הוראה חוקית. על פי הנטען בכתב האישום, הצית המשיב את דירתו של המנוח פעמיים. בפעם השניה, שפך המשיב בנזין לתוך ארובת האוורור המובילה לדירת המנוח והדליקו. כתוצאה ממעשיו, נגרם מותו של המנוח וחברתו של המנוח הובהלה לבית חולים במצב קשה.

3.נגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט (כב' השופט י' אלרון) נעתר לבקשה זו, והערר שהוגש על החלטה זו נדחה (כב' השופט ס' גובראן). בהחלטתו לדחות את הערר, ציין השופט גובראן כי "מסוכנותו של העורר לציבור היא גבוהה" וכי "אין בחלופת מעצר כדי להפיג את מסוכנותו".

4.אף שפה ושם היו עיכובים בשמיעת המשפט בשל אי התייצבות עדי תביעה ובשל חלופי סנגורים נראה כי הסיבה הקורינלית לעיכובים נעוצה ביומנו העמוס לעייפה של ההרכב. עתה קבועים 7 תאריכי הוכחות נוספים מ-3.6 ועד 1.7 ואולם הכל מסכימים כי אין סיכוי שהמשפט יסתיים במועדים אלה. הסניגור ציין בדיון כי לפי הידוע לו אחר משופטי ההרכב עמד לצאת לשבתון, אך אינו יודע לכמה זמן. לא אוכל איפוא להביא עניין זה בחשבון.

5.קושי נוסף הניצב בפני בהחלטה זו הוא שהמשיב חולה כליות הנזקק לטיפולי דיאליזה 4 פעמים בשבוע.

6.מול כל אלה ניצבת העובדה שמדובר באישום בעבירות רצח בדרך של הצתה, וזאת שעות ספורות (!) לאחר ששוחרר בערבות במשטרה בגין הצתה שבוצעה באותו מקום. בסופו של יום מסוכנותו של המשיב יש בה כדי להכריע את הכף ולגבור על כל שיקול אחר, ואני נעתרת לבקשה.