פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3584/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
התובעת בתיק 1289769/4 (בית הדין
הרבני אזורי נתניה):
פלונית
נ ג ד
הנתבע בתיק 1289769/4 (בית הדין הרבני
אזורי נתניה):
פלוני
הודעה על הטלת קנס;
תגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני מיום 17.6.2021;
תגובת הנתבע מיום 23.6.2021;
תגובת התובעת מיום 24.6.2021
בשם התובעת בתיק 1289769/4 (בית הדין
הרבני אזורי נתניה):
בעצמה
בשם הנתבע בתיק 1289769/4 (בית הדין
הרבני אזורי נתניה):
בעצמו
בשם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני:
עו"ד רפי רכס
החלטה
1.
מזכירות בית הדין הרבני האזורי בנתניה (להלן: בית הדין ) הביאה לעיוני את החלטת בית הדין מיום 18.5.2021, במסגרתה הושתו על הנתבע בהליך שבכותרת שני קנסות בגובה של 2,000 ש"ח כל אחד לטובת אוצר המדינה בגין "התנהגותו הפרועה, המבישה והמבזה כלפי בית הדין", מכוח סעיף 2 לחוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק מניעת הפרעה ), וכן הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ש"ח בגין בזבוז זמנו של בית הדין, בהתאם לתקנה קיט לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג. בנסיבות אלו הוריתי לצדדים להליך, כמו גם ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני (להלן: היועץ ), למסור את התייחסותם לקנסות שהוטלו על הנתבע מכוח סעיף 2 לחוק מניעת הפרעה (להלן: הקנסות ).
2.
היועץ מציין כי הקנסות הוטלו על הנתבע בשל התנהגותו במהלך הדיון בפני בית הדין. היועץ עומד על כך שלאורך כל הדיון, הנתבע הטיח קללות גסות ובוטות כלפי התובעת וכלפי הדיין; כי הוא יצא מן האולם פעמים אחדות בניגוד להנחיות בית הדין; כי בשלב מסוים הנתבע ירק לעבר התובעת; וכי
הנתבע אף איים על התובעת ועל אדם שלגביו הנתבע טען שהתובעת בגדה בו עמו. היועץ מוסיף כי הנתבע לא חדל מהתנהגותו על אף שבית הדין התרה בו מספר פעמים, וכן כי הוא התייחס בזלזול לאזהרתו של בית הדין. בנסיבות אלו, סבור היועץ כי הקנסות שהוטלו על הנתבע ניתנו בהתאם לסמכותו של בית הדין מכוח חוק מניעת הפרעה, וכי הם מידתיים וסבירים.
3.
הנתבע מביע את התנצלותו הכנה על התנהגותו במהלך הדיון, מדגיש את הייסורים שהוא חווה בעקבות הפרידה מן התובעת ועומד על קשייו הכלכליים. על רקע כל אלו סבור הנתבע כי יש להורות על ביטול הקנסות שהטיל עליו בית הדין. התובעת, מנגד, מציינת כי התנהגות הנתבע הסבה לה השפלה "קשה מנשוא" ולשיטתה לא די בקנסות שהוטלו כדי להביא להרתעת הנתבע. בנסיבות אלה, סבורה התובעת כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין הרבני.
4.
ל אחר שעיינתי בהחלטה, בפרוטוקול הדיון ובתגובות היועץ והצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התבטאויותיו ודרך התנהלותו של הנתבע בפני בית הדין הרבני ראויות לכל גנאי והצדיקו את הסנקציה שהוטלה עליו מכוח סעיף 2(א) לחוק מניעת הפרעה (ראו והשוו: בש"פ 7984/20 פלונית נ' פלוני (14.1.2021)). הנתבע הפריע לבית הדין לקיים את הדיון והתבטא כלפיו באופן בוטה ומבזה, גם לאחר שבית הדין הזהיר אותו שהוא צפוי לעונש של קנס ככל שיוסיף לנהוג בדרך שבה נהג . כעולה מפרוטוקול הדיון, לאחר שהקנס הראשון בגובה 2,000 ש"ח הוטל על הנתבע, התרה בו בית הדין כי יחייב אותו ב-2,000 ש"ח נוספים ככל שימשיך בהתנהגותו – והקנס השני אכן הוטל משהנתבע לא שעה להוראות בית הדין. נוכח מכלול נסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לבטל את הקנסות או לשנותם לקולה לפי חוק מניעת הפרעה.
אשר על כן, החלטת בית הדין תיוותר על כנה.
ניתנה היום, כ' בתמוז
התשפ"א (30.6.2021).
ה נ
ש י א ה