בש"פ 36/15 מדינת ישראל נ. ארתור רפאילוב

בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) .

1.

ענייננו בכתב אישום שהוגש בשנת 2010. המשיב כבר היה משוחרר מזה כשנתיים וחצי על פי החלטת בית משפט זה מיום 21.12.2011 (החלטת השופטת ע' ארבל בבש"פ 8924/11), ולאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לשם בחינת חלופת מעצר ושחרורו בתנאים מגבילים (מ"ת 19538-12-1). המשיב התחמק מלהתייצב להמשך הדיונים בעניינו, מאחר שביקש לחמוק ממתן עדות בתיק מקביל העוסק באותם אישומי שוד המיוחסים לו בכתב האישום מושא דיוננו, ואף נעצר לאחר מכן בשל עבירה של החזקת סם. בשל כך הורה בית משפט זה על הארכת מעצרו בפעם השלישית (החלטת השופט א' רובינשטיין מיום 22.7.2014 בבש"פ 5051/14 ). לאחר מכן הוארך מעצרו של המשיב בפעם הרביעית בהסכמתו (החלטת השופט י' דנציגר מיום 13.10.2014 בבש"פ 6778/14).

2.

בהתחשב בכך שהמשיב כבר מסר את עדותו בתיק המקביל כך שהסיבה לאי התייצבותו להמשך הדיון פגה; בהתחשב בכך שכתב האישום הוגש בשנת 2010, לפני למעלה מארבע שנים, והמשיב כבר ישב 20 חודשים במעצר; בהתחשב בכך שהמשיב היה משוחרר מזה כשנתיים וחצי, כאשר במהלך התקופה הוקלו תנאי החלופה עד שכמעט לא הוטלו עליו מגבלות; בהתחשב בכך שהמועד לשמיעת סיכומי הצדדים נקבע ליום 18.3.2015 ונראה כי גם במסגרת הארכה הנוכחית לא יסתיים משפטו של המשיב – בהתחשב בכל אלה, לא מצאתי כי קיימת עילה "חזקה" של מסוכנות או של חשש לאי התייצבות המשיב, שיש בה כדי להצדיק המשך מעצרו וניתן להסתפק בחלופת מעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני, ברוח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.1.2012, תוך העלאת-מה של סכומי הערובה וההפקדה (מ"ת 19538-12-10 הנ"ל).

3.

אשר על כן, יוחזר עניינו של המשיב לבית המשפט של מעצר על מנת לגבש את תנאי השחרור לחלופת מעצר. בשלב זה, ועד להחלטה אחרת, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב.