בש"פ 361-24 בש"פ 361-24

ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' אבו-טהה) במ"ת 46394-08-23 מיום 02.01.2024, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

רקע לבקשה והבקשה

1.ביום 20.08.2023 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו, ולנאשמים נוספים, מספר עבירות של ניסיון לביצוע עסקה אחרת בנשק וכן עבירה של החזקת תחמושת. על-פי כתב האישום, בין יום 30.01.2023 ליום 18.02.2023, ניסה העורר, יחד עם נאשם נוסף בכתב האישום, לבצע עסקאות בנשק – בין השאר עסקאות ברימונים ובאקדחים מסוגים שונים.

2.ביום 27.08.2023 בית משפט קמא קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והפנה את העורר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו. מן התסקיר עלה כי חלופת המעצר שהוצעה על-ידי העורר בעיר רהט היא חלופה שלא ניתן להסתפק בה, וכי נדרשת לכן חלופה אחרת הרחוקה מהעיר רהט.

3.בדיון שהתקיים לאחר הגשת התסקיר, ביום 14.9.2023, קבע בית משפט קמא כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך שהוא דחה את המלצת שירות המבחן לבחינת חלופה אחרת הרחוקה מהעיר רהט.

4.העורר הגיש ערר על החלטת מעצרו, וביום 07.11.2023 הערר התקבל תוך שנקבע על-ידי השופטת ר' רונן כי מבלי לחוות דעה ביחס לאפשרות של חלופת מעצר שונה מהחלופה שהוצעה מלכתחילה, ומידת יכולתה לאיון המסוכנות הנשקפת מהעורר – הרי ש"יש מקום לאפשר לשירות המבחן להשלים את מלאכתו ולהתייחס בתסקיר משלים לחלופה אחרת, ככל שתוצע על ידי העורר. לאחר שיוגש תסקיר כזה, יבחן בית המשפט המחוזי את מכלול הנסיבות ויקבל החלטה בהתאם לשיקול דעתו" (בש"פ 7923/23).

5.בהמשך לכך, ביום 21.11.2023, הוגש תסקיר משלים בעניינו של העורר. מדובר בתסקיר חיובי, ממנו עלה כי שירות המבחן התרשם מהערבים המוצעים, ובפרט מסבה של אשת העורר "המהווה דמות סמכותית מאוד, נוקשה ומציבת גבולות" (להלן: הסב); מכך שהחלופה המוצעת הדוקה, ונותנת מענה לרמת הסיכון של העורר, זאת בשילוב כוחותיו, וסיכויו לשיקום שיתבצע במקביל. זאת ועוד, בשים לב לעברו הפלילי הנקי של העורר ולכך שהמעצר מהווה עבורו גורם מרתיע – נקבע כי "בהמשך מעצרו יהיה בכדי להוות גורם להעמקת קשרים שוליים והתדרדרות מצבו הרגשי". לאור האמור, שירות המבחן המליץ לשחרר את העורר למעצר בית בחלופה מרוחקת, בעיר רמלה, בפיקוח הערבים שהוצעו, ובתנאי איזוק אלקטרוני, לצד הטלת צו פיקוח וערבויות כספיות.

6.חרף האמור, ביום 02.01.2024, דחה בית משפט קמא את המלצת שירות המבחן והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט עמד על נקודת המוצא ביחס לעבירות בנשק, לפיה הנאשם יישאר במעצר מאחורי סורג ובריח. אמנם העורר נעדר עבר פלילי, אך צוין כי התסקירים בעניינו מלמדים על מסוכנותו, מעבר למסוכנות הסטטוטורית המיוחסת לו מכוח העבירות שבכתב האישום. ביחס לחלופה המוצעת, עמד בית המשפט על כך שלא התרשם מהערבים שהוצעו על-ידי העורר, כערבים מתאימים בנסיבותיו של העורר. בין היתר, הוטעם ביחס לסב ולרעייתו, כי הם יתקשו לזהות מצבי סיכון עתידיים; וכן ביחס לרעיית העורר כי מסרה לשירות המבחן כי איננה עובדת, בעוד שהמצב איננו כך. זאת ועוד, בית המשפט עמד על כך שמעורבותו של העורר בפרשה הייתה מרכזית.

7.מכאן הערר, בו טען העורר, בעיקרו של דבר, כי לא היה מקום לסטות מהמלצתו החיובית של שירות המבחן בעניינו; בהיעדר נימוקים מיוחדים. וכן, כי שגה בית משפט קמא ביחס למסקנותיו על אודות המפקחים המוצעים, בניגוד להתרשמות הגורם המקצועי, שירות המבחן, ממפקחים אלו.

8.בדיון שנערך לפניי ביום 18.01.2024, שב העורר על טענותיו שבכתב. המשיבה, מן העבר השני, סמכה ידה על קביעת בית משפט קמא וטענה כי לא נפל בה פגם משעה ש המפקחים נבחנו על-ידי בית המשפט, אך מצא כי הם אינם מתאימים.

דיון והכרעה

9.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כמו גם את החומרים הרלבנטיים, מצאתי שדין הערר להתקבל. אכן, ההלכות לגבי עבירות נשק מוכרות וידועות, לרבות המסוכנות הנשקפת מהן – וככלל, "אין מורים על שחרור לחלופת מעצר של חשוד בעבירות נשק" (ראו למשל: בש"פ 318/24 מדינת ישראל נ' אבאזה, פסקה 7 (18.01.2024)). יחד עם זאת, כפי שנקבע זה מכבר, בבוא בית המשפט ליתן החלטה בבקשה למעצר, עליו ליתן משקל לעושה ולנסיבות המעשה (בש"פ 7089/23 מדינת ישראל נ' אבו גאנם (20.09.2023)). בנסיבות דנן, כפי שעמדה על כך השופטת רונן בהחלטתה מיום 07.11.2023 – העורר הואשם בעבירת ניסיון שלא עלתה כדי עסקה בנשק – "זוהי עבירה חמורה מאוד לאור הפוטנציאל שלה, אולם חומרתה פחותה יחסית לעבירות שהסתיימו בעסקה".

10.מעבר לכך, תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של העורר חיובי למדי. שירות המבחן עמד על כך שמדובר בצעיר נעדר עבר פלילי, אשר מכיר בחומרת מעשיו ובאחריותו על ביצועם. בתסקיר, כפי שהוצג לעיל, נמצא אופק שיקומי לעורר, ואף החלופה שהוצעה על-ידו נמצאה ראויה וכזו שיש בה כדי לאיין את רמת הסיכון הנשקפת ממנו. גם המפקחים המוצעים – נמצאו ראויים ואף נמצא כי הם יהוו גורמי סמכות הולמים.

כל האמור מתחדד משעה ששירות המבחן קבע מפורשות, כי המשך הותרתו של העורר במעצר, עלול לפגוע בו, באופן שיעמיק את קשריו השוליים ויגרום להתדרדרות רגשית.

11.סוף דבר: התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יקבע דיון לפניו בהקדם האפשרי, במסגרתו יקבע בהתאם לשיקול דעתו את פרטי שחרורו של העורר לחלופת המעצר שנבחנה על-ידי שירות המבחן. בתוך כך, יעמוד בית המשפט על התנאים והערבויות להם יתחייב העורר בטרם שחרורו לחלופה האמורה.