פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
366/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. שומסקי קונסטנטין
2. שומסקי יבגני
בקשה להארכת מעצר
תאריך הישיבה:
ב' בשבט התשס"ז
(21.01.07)
בשם המבקשת:
עו"ד דותן רוסו
בשם המשיב 1:
עו"ד ליאור כהנא
החלטה
(משיב 1)
בכתב-אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בחודש פברואר 2006 נטען, כי המשיב ואחיו תקפו קטין בצורה קשה כאשר בעטו בגופו ובפניו, ושיסו בו את כלבם שנשך את הקטין בפניו ובידו וקרע את בגדיו ונעליו. כתוצאה מכך אושפז הקטין בבית חולים ונזקק לתפרים.
זו בקשה שלישית שמגישה המדינה להארכת מעצרו של המשיב, מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. אולם, הפעם דווח על התקדמות ניכרת בהליכים, והכוונה לכך שסיכומיהם של הצדדים כבר הוגשו, והכל ממתינים עתה להכרעת דינו של בית משפט קמא.
עניינו של המשיב הובא בפני
בחודש אלול התשס"ו (אוגוסט 2006), במסגרת ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעיין מחדש בשאלת המעצר. בהחלטתי באותה בקשה לא הסתרתי את דעתי כי מעצרו של המשיב נמשך יתר על המידה, והדגשתי את הנזק המצטבר שעלול להיגרם כתוצאה מכך. על כן, הוספתי והוריתי לשרות המבחן לשוב ולבחון את אפשרות שחרורו של העורר למעצר-בית בבית אמו, אולם מפיו של בא-כוח המשיב הבנתי כי השרות הביע ספקות באשר לחלופה זו.
למשיב מיוחסות עבירות שאינן פשוטות כלל ועיקר, והן כשלעצמן מצביעות על התנהגות בעייתית שסכנה רבה טמונה בה. חרף זאת, ונוכח גילו הצעיר, הייתי מוכן לשקול את שחרור העורר, אך כאמור, לא נמצאה חלופה מתאימה, והרי ללא חלופה הולמת ופיקוח הדוק, שחרורו של המשיב כמוהו כהנחת סכנה מוחשית לפתחו של הצבור.
במצב זה שוב אין מנוס מקבלת הבקשה, וכל שנותר לי לקוות הוא כי בית המשפט המחוזי ייתן את הכרעת דינו במועד מוקדם ככל שניתן. לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שתחילת מניינם ביום 23.1.07, או עד למתן פסק-הדין בת"פ 8046/06 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, ד' בשבט התשס"ז (23.01.07).
ש ו פ ט