בש"פ 3671/22 ברוך שרביט נ. מדינת ישראל

1.

עניינו של הערר שלפניי, בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רובין ) ב-מ"ת 5940-12-21 מיום 10.5.2022, שבה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו (להלן: ההחלטה) . יצוין כי במסגרת אותה החלטה הורה בית המשפט המחוזי גם על מעצרו של בנימין זאבי עד תום ההליכים נגדו (מ"ת 5925-12-21, להלן: זאבי , ו- ההחלטה בעניין

זאבי ; העורר וזאבי יחדיו, יכונו להלן: הנאשמים ).

ייאמר בתמצית כי נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע של עבירת רצח תוך כדי ביצוע עבירה אחרת – עבירה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין התשל"ז-1977, בנוסחו בעת ביצוע העבירה בשנת 1986.

2.

בהחלטת מנומקת מיום 10.3.2022 (שנוסחה המתוקן, שבו הושמטו שמותיהם של המעורבים ששמם אסור בפרסום, ניתן ביום 14.3.2022), קבע בית המשפט (השופט א' רובין ) כי מתקיימות ראיות לכאורה בעניינם של הנאשמים; ועוד נקבע כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות וכי "לנוכח מרכזיותה של עילת המסוכנות, חשיבותן של עילות המעצר הנוספות לתוצאה הסופית אינה מהותית". עם זאת סבר בית המשפט כי חרף חומרת המעשים המיוחסים לנאשמים, במקרה זה אין לשלול על הסף את האפשרות של שחרורם לחלופת "מעצר בית בפיקוח אנושי הולם ויתכן שנדרש אף מעצר באיזוק אלקטרוני". משכך, הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר לגבי כל אחד מהנאשמים.

תסקירים אמנם ניתנו, ובשורה התחתונה התרשם שירות המבחן כי המפקחים המוצעים בעניינו של כל אחד משני הנאשמים אינם מתאימים לתפקידם. לאחר שהתסקירים הונחו לפני בית המשפט, התרשם בית המשפט מהמפקחים המוצעים באופן בלתי אמצעי; ומשעשה כן ציין כי "התרשמותי מהמפקחים מעט חיובית יותר מאשר התרשמותו של שירות המבחן", ואולם הוסיף וקבע כי "לא שוכנעתי כי מדובר במערך פיקוח שיש בו כדי לתת מענה מספק לחששות שביסוד עילת המעצר". סופו של דבר, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של הנאשמים שניהם עד לתום ההליכים נגדם, בהחלטה שהיא נושא הערר.

3.

בהתייחס להחלטה, ככל שהיא נוגעת למעצרו של זאבי, הגיש האחרון ערר (בש"פ 3202/22); ובהחלטה בערר שניתנה ביום 19.5.2022, הורה בית משפט זה (השופט

י' אלרון ) כי "נכון יהיה שבאי כוח העורר יניחו בפני שירות המבחן שמות של מפקחים אחרים לצורך בחינת התאמתם במסגרת 'מערך הפיקוח' המוצע על ידי [זאבי], ולאחר זאת ישוב בית המשפט קמא ויבחן את שאלת מעצרו של [זאבי] עד תום ההליכים".

4.

משעיינתי בכתובים והוספתי ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, אני סבורה כי אותם שיקולים שנראה שהיו ביסוד ההחלטה בעניין זאבי כוחם יפה גם בעניינו של העורר. הכוונה לגילו המתקדם של העורר (כבן 77); מצבו הרפואי; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה המיוחסת לו (כ-35 שנים); היעדר עבר פלילי; והעובדה שאינו מואשם בביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה.

ניסיון בא-כוח המשיבה לאבחן בן זאבי ובין העורר לא עלה יפה, ורב הדמיון על השונה בהיבטים הרלוונטיים להליך המעצר. על כן ומשעה שמדובר באותה פרשה, יש לנהוג שוויון בין הנאשמים שלצורך העניין נתוניהם דומים.

על כן, כפי שנקבע בעניינו של זאבי, גם בעניינו של העורר יציג בא-כוח העורר בפני שירות המבחן מפקחים נוספים על אלה שכבר הוצגו, לצורך בחינת התאמתם למשימת הפיקוח. בתוך כך מתבקש שירות המבחן לשוב ולבחון גם את המפקחים שהוצעו בעבר, לנוכח התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהם. בהתאם יינתן תסקיר משלים תוך 30 ימים, ולאחריו ישוב ויבחן בית המשפט את שאלת מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בלא לטעת מסמרות, ככל שיימצא מערך פיקוח אנושי ראוי והולם לביצוע המשימה, נראה כי יהיה מקום להדקו במעצר בפיקוח אלקטרוני תוך קביעת תנאים וערבויות מתאימים, והכל כחוכמתו של בית המשפט. בכפוף לאמור, הערר נדחה.