החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3202/22 בנימין זאבי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצרערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בהכרעה על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה לאחר שבא כוח העורר נעתר להמלצת בית המשפט להציג מפקחים נוספים לבחינת שירות המבחן. בית המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים, בשל אי-שכנוע כי מערך הפיקוח המוצע מספק מענה לחששות שביסוד עילות המעצר. נסיבות כגון גילו, מצבו הרפואי, עברו הנקי וחלוף הזמן הפחיתו מעט את עוצמת העילות.

העובדות

העורר, כבן 70, הואשם בעבירה שבוצעה לפני כ-36 שנים, ונעדר עבר פלילי מלבדה. שירות המבחן המליץ שלא לסטות מהמלצתו ושלא להציע חלופת מעצר מספקת, והמפקחים שהוצעו התרשמו מהם באופן שלילי. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד לתום ההליכים, אך הציע להחליף את המפקחים, והעורר משך את הערר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל את טענת העורר כי התרשמות שירות המבחן מהמפקחים בחלופת המעצר אינה מבוססת?
  2. 2.האם מערך הפיקוח המוצע מספק מענה לעילות המעצר עד תום ההליכים?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט רשאי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים שנחקרו בבית המשפט, ובהתאם לכך לקבוע שמערך הפיקוח אינו מספק מענה לעילות המעצר.

    ״במקרה דנא, נחקרו המפקחים בבית המשפט, כך שניתנה לבית המשפט הזדמנות להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חלופת מעצר
  • מפקחים
  • שירות המבחן
  • עילת ההימלטות
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3202/22

לפני:

כבוד השופט י' אלרון

העורר:

בנימין זאבי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של

בית המשפט המחוזי בירושלים ב-מ"ת 5925-12-21 מיום 10.5.2022 שניתנה על ידי

השופט א' רובין

תאריך הישיבה:

י"ח אייר, תשפ"ב

(19.5.2022)

בשם העורר:

עו"ד רצון דרחי;

עו"ד שרון בן שפר

בשם המשיבה:

עו"ד נועה עזרא

החלטה

לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רובין ) ב-מ"ת 5925-12-21 מיום 10.5.2022, במסגרתה הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (להלן: ההחלטה ).

הערר מופנה כנגד ההחלטה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

בהחלטה, בית המשפט המחוזי פרש את עובדות כתב האישום ואת המסגרת המשפטית אשר על פיה בחן את שאלת מעצרו של העורר ואחר עד לתום ההליכים, בין היתר, סקר את האמור בתסקיר המעצר בעניינו.

בהחלטתו, בהתייחס לטענת בא כוח העורר כי התרשמותו השלילית של שירות המבחן מהמפקחים לצורך חלופת מעצר אפשרית איננה מבוססת, בית המשפט המחוזי ציין כי במקרה דנא, נחקרו המפקחים בבית המשפט, כך שניתנה לבית המשפט הזדמנות להתרשם מהם באופן בלתי אמצעי.

בהחלטה צוין כי אין מתקיימים בעניינו של העורר טעמים טובים המצדיקים סטייה מהמלצת שירות המבחן, וכי אין חלופה אשר יש בה כדי לתת מענה סביר לעילות המעצר. אך יחד עם זאת, במילותיו של בית המשפט המחוזי בהתייחסו לעילת "ההימלטות" מהדין נכתב כי היא "איננה עוצמתית במיוחד", גם אם היא בעלת משקל שאין להתעלם ממנו.

עוד עמד בית המשפט המחוזי על נסיבות המפחיתות "במידה מסוימת את עוצמתן" של עילות המעצר, ומנה בין היתר את גילו (כ-70 שנה); מצבו הרפואי; עברו הנקי; חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה המיוחסת לו (כ-36 שנים); וכן העובדה שאינו מואשם בביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה.

יוער, כי העורר הוא אב לעשרה ילדים, סב ל-35 נכדים, בקרוב ימלאו לו 70 שנה, והוא נעדר עבר פלילי, מלבד העבירה המיוחסת לו בענייננו.

עוד ציין בית המשפט את התרשמותו מהמפקחים, אותה הגדיר כ"מעט חיובית יותר מאשר התרשמותו של שירות המבחן", ובסיכומו של דבר קבע כדלקמן: "...לא שוכנעתי כי מדובר במערך פיקוח שיש בו כדי לתת מענה מספק לחששות שביסוד עילות המעצר, זאת מהנימוקים שבתסקירים".

בנסיבות האמורות לעיל, סברתי כי נכון יהיה שבאי כוח העורר יניחו בפני שירות המבחן שמות של מפקחים אחרים לצורך בחינת התאמתם במסגרת "מערך הפיקוח" המוצע על ידי העורר, ולאחר זאת ישוב בית המשפט קמא ויבחן את שאלת מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בא כוח העורר קיבל את המלצתי זו, ומשך את הערר.

בכפוף לאמור לעיל – הערר נדחה.

ניתנה

היום, י"ח באייר התשפ"ב (19.5.2022).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

הלכות

  1. 1בית המשפט רשאי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים שנחקרו בבית המשפט, ובהתאם לכך לקבוע שמערך הפיקוח אינו מספק מענה לעילות המעצר.