בש"פ 3698/10 מדינת ישראל נ. נאשף סדיר

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו באישום אחד עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לסחור בנשק, ניסיון לשאת נשק; ובאישום שני קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בנשק ונשיאת נשק. על-פי האישום הראשון הוצגה למשיב תמונה של אקדח שנגנב משלכת הרמטכ"ל והוא הביע את רצונו לרכוש אותו תמורת 4,000 ₪. המשיב הגיע לנקודת מפגש עם אחד המעורבים בפרשה, העביר לידיו את הכסף וקיבל לידיו את האקדח עם הכדורים. על-פי האישום השני התברר למשיב כי האקדח אינו תקין והוא ביקש לבטל את העסקה. לשם החזרת החוב שדד מוכר האקדח כלי נשק מחייל ובאמצעות מתווך מכר אותו למשיב בקיזוז סכום החוב. המשיב מסר למתווך את הכסף ובא לאסוף את הנשק ממקום מפגש מוסכם.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי, לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן, נענה לבקשה. נקבע כי מדובר בשתי עסקאות נשק מתוכננות, אשר באחת מהן לא נמצא הנשק, והמשיב אינו מגלה את מקום הימצאו. כן נקבע כי ככל הנראה העבירות לא בוצעו למען בצע כסף אלא ממניעים פסולים שמעצימים את חומרת העניין.

3.

משחלפו תשעת חודשי המעצר הראשונים פנתה המדינה בבקשה זו להארכת מעצרו של המשיב. במשפטו של המשיב הסתיימה בינתיים פרשת התביעה וקבועה ישיבה לשמיעת פרשת ההגנה ליום 8.6.10.

4.

באת-כוח המבקשת טענה כי להערכתה שהמשפט יסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת. היא ציינה כי הדחיות במשפט נבעו בעיקרן מיומנו העמוס של בית המשפט ומדחיות של ההגנה. באשר לחומר החקירה היא טוענת שהיתה בעיה טכנית בהעתקת דיסקים, אך לא נעשתה פניה מצד ההגנה לבדוק האם אכן החומר הועתק במלואו.

5.

בא-כוח המשיב טען כי הארכת המעצר אמורה להיות החריג לכלל. עוד טען הוא כי הראיות נגד מרשו הן נסיבתיות וחלשות ומבוססות רק על עדותו של עד אחד. הדחיות שהתבקשו בתיק נעשו בשל הקושי בקבלת חומר חקירה. הוא ציין כי דיסק השייך לחומר החקירה טרם הומצא לו, ולפיכך ספק אם תוכל פרשת ההגנה להישמע במועד שנקבע. לטענתו הוצעה חלופה שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר ולאיין את מסוכנותו של המשיב. מדובר על שני מתנדבים במשטרה שיפקחו על המשיב 24 שעות ביממה. תסקיר שירות המבחן ממליץ על חלופה זו.

6.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מסוכנותו של המשיב העולה מהמעשים המיוחסים לו היא ברורה. מדובר בשתי עסקאות של סחר בנשק, שמעשה על רקע של גניבת נשק מחיילי ובסיסי צה"ל. כבר נאמר לא אחת כי נדירים הם המקרים בהם תאיין חלופת מעצר מסוכנות של הסוחרים בנשק (ראו למשל בש"פ 6707/09 קגדי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 13.9.09)). באשר לטענות הנוגעות לראיות המצויות כנגד המשיב, הרי שאין זה ההליך הנכון לבחון סוגיה זו, והמשיב רשאי כמובן להגיש בקשה לעיון חוזר בעניין זה. המשפט המתנהל כנגד המשיב מצוי בישורת האחרונה, כאשר הסתיימה זה מכבר שמיעת פרשת התביעה, ואמורה להסתיים פרשת ההגנה במסגרת ההארכה המבוקשת. אמנם המשיב נעדר עבר פלילי, והתסקיר ממליץ על חלופת מעצר, אך משהמשפט עומד להסתיים איני סבורה כי יש מקום כעת לבחינתה של חלופת מעצר.

הבקשה, אם כן, מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 4174/09 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.