בש"פ 375/99 מדינת ישראל נ. מרטין פטר

המשיבים מואשמים בכתב-אישום, שהוגש בתאריך 23.4.98 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשני אישומים המייחסים להם עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, נסיון לשוד מזויין בחבורה, נסיון לרצח, וכן באישום נוסף של נסיון לשוד מזויין בחבורה ונשיאת והחזקת נשק שלא שכדין.

בנוסף, מואשם המשיב 1 בעבירות של שידול לשוד מזויין בחבורה, וכן בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, הדחה בעדות, איומים, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כאשר עבירות השיבוש בוצעו כלפי השותף השלישי לעבירות המיוחסות לשני המשיבים, צבי הורביץ, שהובא כעד תביעה כנגד המשיבים לאחר שמשפטו הסתיים.

המשפט, על אף העיכוב שחל בו, שהיה הכרחי בשל הצורך לסיים את משפטו של צבי הורביץ לפני שניתן יהיה להעידו, התנהל בקצב ראוי, ונראה שיוכל להסתיים במתן הכרעת הדין בחודשים הקרובים.

בתוך כך חלפו תשעה חדשים - תקופה שעל פי החוק, אם משפט לא מסתיים בה, יש לשחרר את הנאשם העצור. לפיכך מבקשת המדינה את הארכת מעצרם של שני המשיבים ב90- יום נוספים.

בקשה זו מוצדקת היא. מדובר במסכת עבירות חמורה, המלמדת על מסוכנותם של המשיבים, והשיקולים שביסוד המעצר עדיין תקפים.

סניגורו של המשיב 2 הצביע על החלטת בית-משפט זה (השופט אליהו מצא) בערר שהגיש מרשו שבה נכתב כי התשתית הראייתית, המיוחסת למשיב זה בנוגע לעבירת נסיון הרצח, יש בה מידה מסויימת של חולשה.

אולם בכך בלבד אינני רואה עילה שלא להאריך את מעצרו של המשיב 2, משום שדי בעבירות האחרות המיוחסות לו בכדי ללמד על מסוכנותו, ועל כך כתב השופט מצא בהחלטה הנ"ל:

במשך תקופה קצרה יחסית היה [המשיב 2] מעורב בשני ניסיונות לביצוע שוד מזוין בחבורה. בשתי הפעמים, לדבריו הודיע לו [המשיב 1] כי יש לו "עבודה", עבורו והוא נענה לקריאה ומיהר להתייצב בידיעה מפורשת שהמדובר בהזמנה להשתתף בביצוע פשעים. גם הוא ... מצטייר כעבריין המוכן ומזומן להשכיר את שירותיו. גם לחובת [המשיב 2] רשומות הרשעות, בכללן הרשעה בעבירת אלימות...

[בש"פ 3571/98; בש"פ 3656/98 יוסף אפרים וצביקה הורביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)]

הנה כי כן, אין מנוס אלא לקבל את בקשת המדינה, ואני מאריכה את מעצרם של המשיבים החל מתאריך 22.1.99 למשך 90 יום, או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 4043/98 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הכל על-פי המועד המוקדם מביניהם.