פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3772/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר
שבע במ"ת 50268-03-13 מיום 6.5.2013 שניתנה על-ידי כבוד השופט נ' אבו טהה
בשם המבקש:
עו"ד עודד מורנו; עו"ד ליאת לוינסון
בשם המשיבה:
עו"ד דפנה פינקלשטיין
החלטה
1.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע במ"ת 50268-03-13 מיום 6.5.13 (כב' השופט נסר אבו טהה), שבה נדחתה בקשת העורר לקבלת תיקו הרפואי-פסיכיאטרי של עד התביעה במשפטו.
2.
בקשת העורר מאת פרקליטות מחוז דרום (פלילי) לקבלת התיק הרפואי-פסיכיאטרי נדחתה בנימוק כי " אין המדובר בבקשה במסגרת סעיף 74 שכן אין המדובר בחומר חקירה והחומר ככל שישנו אינו מצוי בידינו ו/או בשליטתנו ". העורר פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – החוק ), ובקשתו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה "הואיל והבקשה עניינה חומר רפואי פסיכיאטרי, ראוי שתוגש על פי המתכונת של סעיף 108 לחסד"פ כאשר לבקשה יצורף... עד התביעה... וכן תובא בפני המותב שדן בתיק העיקרי" .
3.
בעררו טוען העורר, כי יש בתיעוד הרפואי-פסיכיאטרי כדי לשפוך אור על מהימנותו של עד התביעה, שעדותו היא מרכזית ונוגעת ללִבּת כתב האישום. לפני בית המשפט המחוזי לא הונח התיק הרפואי-פסיכיאטרי, וממילא לא יכל לדון ולהכריע מהי מידת הרלבנטיות של התיעוד הרפואי. חובתה של המשיבה לאסוף ולקבל את מלוא חומר החקירה הרלבנטי, עובר להגשת כתב האישום, על מנת שהתמונה הראייתית המלאה תעמוד לפניה. בנסיבות העניין מתבקש שפרטיותו של עד התביעה תיסוג מפני זכותו של העורר להליך הוגן.
4.
מנגד, תמכה ב"כ המשיבה בהחלטת בית המשפט המחוזי, משום שמדובר בחומר חסוי על-פי דין וככזה איננו "חומר חקירה" . ב"כ המשיבה הפנתה בעניין זה להחלטת השופט (כתוארו אז)
א' גרוניס בבש"פ 4747/11 פלוני נ' מדינת ישראל
(26.10.2011). לטענתה, התיעוד הרפואי-פסיכיאטרי לא נאסף על-ידי התביעה, בהעדר סמכות לעשות כן, ומכיוון שאינו ממלא אחר המבחנים לצורך סיווגו כחומר חקירה. אין כל אינדיקציה למצב נפשי בעייתי של עד התביעה, מדובר ברכילות, ואין רלבנטיות לתיעוד הרפואי המבוקש לצורך הגנתו של העורר במשפטו.
5.
דינו של הערר להידחות. עניינו של סעיף 74 לחוק ב עיון בחומר החקירה . סעיף 78 לחוק – עניינו ב חומר סודי – קובע כי "הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין..." . התיק הרפואי-פסיכיאטרי של עד התביעה, ככל שהוא קיים, הריהו חומר סודי , וממילא לא חלות לגביו הוראות סעיף 74. ברם, לא אלמן ישראל. עדיין פתוחה הדרך לפני העורר לנקוט בדרך המותווית בסעיף 108 לחוק, שעניינו ב צו להמצאת מסמכים ומוצגים : "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר, להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו" . אין צורך להקדים את המאוחר ולגרום לפגיעה בזכויות שאולי אין חפץ בה. בבוא מועד, המותב שידון בתיק יוכל להתרשם מן העד, מעדותו, וממכלול החומר שלפניו, לשקול את צדדיו השונים של העניין מנקודת מבטם של כל השותפים בהליך הפלילי וליתן החלטה מושכלת. דרך זו שלפי סעיף 108 מגשימה את האיזון הדרוש בין זכויות ההגנה, התביעה והעד במשפט הפלילי.
6.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ב' בתמוז התשע"ג (10.6.2013).
ש ו פ ט