בש"פ 3776/03 ניסים גואיטה נ. מדינת ישראל

במסגרת קשר שקשר העורר עם שלושה אחרים, הם הגיעו בתאריך 4.3.2003 למרכז הטניס באשקלון, ובעת שהמתלונן יצא משם, תקפו אותו העורר ואחד מחבריו ושדדו ממנו, באיומי סכין, תיק שהכיל 3,300 דולר, 5,000 ₪, שיקים של לקוחות, כרטיס אשראי ורישיונות. כן נטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, כי המערער ביצע את כל המעשים הללו תוך הפרתו של צו בית המשפט אשר חייב אותו להמצא במעצר בית.

לעורר יוחסו עבירות של קשירת קשר לבצע פשע, שוד מזוין בחבורה והפרת הוראה חוקית, והמשיבה עתרה למעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה על מעצרו של העורר, ומכאן הערר שבפני.

השופט המלומד של בית המשפט המחוזי מצא לאחר עיון בחומר החקירה, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, ומאחר והוא ביצע את המעשים שיוחסו לו תוך הפרת צו בדבר מעצר-בית, הוא קבע כי לא ניתן להסתפק בחלופה אחרת כדי למנוע את מסוכנות העורר, זולת מעצר ממש.

בא-כוחו המלומד של העורר, עורך-דין א' בן יהודה, סבור שתשתית הראיות נגד שולחו מעוררת קשיים, בעיקר משום שהמתלונן לא זו בלבד שלא זיהה את העורר במסדר זיהוי בתמונות כמי שתקף אותו, אלא אף הצביע על אדם אחר כמבצעו של המעשה. בא-כוח העורר היה ער לקיומה של עדות מפלילה של אחד מאלה שנטען כי נטלו חלק בשוד (שריקי), אך להשקפתו אפשר ששריקי בדה את מעורבות העורר מליבו, מטעמים השמורים עמו.

טרחתי ועיינתי באותן ראיות שהמשיבה הגישה לי, וכל שאוכל לומר בשלב זה הוא כי אני רחוק מלאמץ את סברתו של עו"ד בן-יהודה. אדרבא, נראה כי בידי המשיבה ראיות של ממש, וביניהן אמרות מפלילות של העורר עצמו אשר נשמעו במהלך עימות שנערך בינו לשריקי, ואשר תועד בצילום והקלטה. מכאן דעתי, כי בית המשפט המחוזי לא שגה בקביעתו בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום, אולם בכך לא די כדי לקיים החלטה על מעצרו של נאשם, הואיל ובית המשפט מצווה גם לבדוק, מקום שמתקיימת עילת מעצר, אם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך אחרת.

העורר הוא אדם צעיר, הנמצא בשלבים האחרונים של לימודיו התיכוניים ועומד בפני גיוס לצה"ל, ועל כן כרוך מעצרו בשלב זה בנזק העלול להתברר בעתיד כבלתי הפיך. אכן, המעשים המיוחסים לו חמורים הם, במיוחד לנוכח העובדה כי הוא בצעם תוך הפרת צו בדבר מעצר-בית, ועל כן מותר להניח כי נשקפת ממנו סכנה לציבור. אך סבורני כי גם במצב זה, נכון יהיה להעדיף בשלב זה חלופת מעצר ראויה על מעצר ממש, במיוחד לנוכח העובדה שמי שנטען כי היו שותפיו לשוד, ושנגד שניים מהם גם הוגש כתב אישום, מהלכים חופשי. חלופה כזו הוצעה על ידי בא-כוח העורר, ולאחר ששקלתי את העניין סברתי כי היא הולמת וראוי לעשות בה שימוש.

לפיכך, אני מקבל את הערר והעורר ישוחרר בתנאים אלה:

א.הוא יהיה נתון במעצר בית בכל שעות היממה בבית הוריו, ואלה יקיימו פיקוח רצוף על תנועותיו. העורר יהיה רשאי לצאת מביתו ללימודים בבית ספר אורט באשקלון בלבד, ויחזור לביתו לא יאוחר מ-30 דקות לאחר סיום הלימודים.

ב.העורר יחתום על ערבות עצמית בסך של 20,000 ₪, וימציא ערבות נוספת של צד ג' בסכום דומה.

ג.הוריו של העורר יחתמו על ערבות עצמית בסך של 10,000 ₪ כל אחד, כדי להבטיח כי ימלאו אחר חובת הפיקוח על בנם.

ד.העורר יפקיד בקופת בית המשפט סכום במזומן של 10,000 ₪ או ערבות בנקאית בסכום דומה.

ה.יוצא צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ.