בש"פ 3827-23 בש"פ 3827-23

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.ביום 23.8.2022 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו התעללות פיזית ונפשית בילדיו הקטינים, וכן איום על המתלוננת – רעייתו ואמם של הילדים – על רקע רצונה להוציאם מהבית, מחשש לשלומם. בגין מעשים אלו יוחסו למשיב עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת קטין בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.ביום 16.8.2023, בטרם הגשת כתב האישום ובמהלך מעצר הימים, נערכה למשיב 'בדיקת עציר' במרכז רפואי לבריאות הנפש. בסיכום בדיקה זו נכתב כי המשיב מוכר למערכת הפסיכיאטרית כלוקה במחלת נפש (סכיזופרניה) מזה מספר שנים, וכי עד לאחרונה היה במעקב דרך קופת החולים. יחד עם זאת, משלא התגלתה בבדיקה אינדיקציה המחייבת התערבות פסיכיאטרית מיידית, נותר המשיב במעצר.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בו ביום התקיים דיון בבקשה. בתום הדיון, ולבקשת באת-כוח המשיב, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ג' אזולאי; מ"ת 49246-08-22) כי המשיב יופנה להסתכלות פסיכיאטרית, תוך שהורה על מעצרו עד לקבלת החלטה אחרת בעניינו.

4.ביום 31.8.2022 נערך דיון נוסף בבקשה. בהחלטתו מאותו היום, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב. אשר לעילת המעצר, קבע בית המשפט המחוזי כי: "נראה שאין מקום להרחיב, המדובר במעשי התעללות בקטינים וקטינות שכבר בשלב זה נגרם לה[ם] נזק נפשי ברור". בהתייחס למצבו הנפשי של המשיב, בית המשפט המחוזי ציין כי חוות הדעת הפסיכיאטרית שנתבקשה ביום 23.8.2023 טרם הוגשה, וכי מתוצאות בדיקת העציר "לא ניתן להגיע למסקנה כלשהי... מלבד העובדה כי הוא לא זקוק כעת לטיפול דחוף וכי לא הייתה עדות למצב פסיכוטי או אקטיבי מורחב פעיל בעת הבדיקה". בצד האמור, דחה בית המשפט המחוזי את הצעת המשיב לשחררו למעצר בפיקוח קרובי משפחתו. זאת, משקבע כי אין בחלופה זו כדי לאיין את מסוכנותו. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי על הפנייתו של המשיב לתסקיר מעצר.

5.ביום 15.11.2022 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, לאחר שדחה את בקשת באת-כוח המשיב להורות על החזקתו בתנאי אשפוז במוסד פסיכיאטרי, בקובעו כדלקמן:

"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שהתרשמתי ממסוכנותו של המשיב, כאשר אין כל חלופה אשר בכוחה לאיין מסוכנותו, וגם לא הוצעה כל חלופה, אני מורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

באשר לבקשה להורות על החזקתו במוסד פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית, אציין ששירות בתי הסוהר מחויב בכל מקרה לבדוק את תנאי החזקתו של המשיב, ובמקרה הצורך גם להחזיקו במקום ייעודי... בשלב זה לא מצאתי כל צורך".

6.ביום 4.12.2022 הגישה באת-כוח המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 15.11.2022. בבקשה נטען כי מאז מתן ההחלטה, נבחן המשיב על-ידי מומחה מטעם ההגנה. לבקשה צורף מכתב מאת המומחה, בו נטען כי המשיב סובל במשך שנים רבות ממחלת נפש מסוג סכיזופורניה פרנודיאלית; כי בעת ביצוע העבירות, המשיב היה נתון במצב פסיכוטי פעיל; וכי הוא איננו כשיר לעמוד לדין. בתוך כך, התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 16(א) לחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: חוק הטיפול), ולהורות על העברתו של המשיב למעצר במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי.

7.ביום 7.12.2022, בתום דיון בבקשה, קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן:

"זוהי בקשה להורות לשב"ס לשנות מקום החזקתו של המבקש אשר עצור עד תום ההליכים. נראה כי זהו אינו ההליך הנכון, ההליך הנכון היה עתירה מנהלית נגד שב"ס".

בצד האמור, הורה בית המשפט המחוזי על העברת מכתבו של המומחה מטעם ההגנה לשירות בתי הסוהר.

8.אשר להתקדמות ההליך העיקרי – כמפורט בבקשה, בשלב זה הדיון מתמקד בשאלת כשירותו של המשיב לעמוד לדין. עד כה העידו בהליך המומחה מטעם ההגנה ומומחה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, ונקבע כי סיכומים בעניין זה יוגשו לבית המשפט עד ליום 28.5.2023.

9.משטרם הסתיים ההליך בעניינו, הוגשה הבקשה דנן להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים. לעמדת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב – התעללות בילדיו הקטינים ואיום על המתלוננת – מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, ומחייבים את מעצרו מאחורי סורג ובריח.

המשיב מתנגד לבקשה. במהלך הדיון שהתקיים בפניי, התברר כי באת-כוח המשיב אינה חולקת, הלכה למעשה, על התקיימותן של הנסיבות המצדיקות את הארכת מעצרו של המשיב, ובכלל זה המסוכנות הנשקפת ממנו. יחד עם זאת, באת-כוח המשיב סוברת כי בנסיבות העניין, אין מקום להורות על הארכת מעצר מאחורי סורג ובריח, אלא על אשפוזו של המשיב לפי סעיף 16(א) לחוק הטיפול. בהקשר זה, טענה באת-כוח המשיב כי יש ברשותה שתי חוות דעת נוספות, שלא עמדו בפני הפסיכיאטר המחוזי שבחן את מצבו של המשיב; וכי במסגרת הליך פלילי אחר שהתנהל נגד המשיב בבית משפט השלום בבית שמש (ת"פ 29203-05-19), הורה בית המשפט על הפסקת ההליך מחמת אי-כשירותו לעמוד לדין, בהתאם להוראת סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

המבקשת, מצידה, טענה כי הבקשה דנן אינה מהווה האכסניה המתאימה לבקשה מסוג זה, בפרט בהתחשב בכך שבקשה דומה נדונה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

10.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

11.כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות וחזקת החפות העומדת לו, לבין אינטרסים של שמירה על שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי. בתוך כך, על בית המשפט לשקול את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם; רמת המסוכנות הנשקפת ממנו; החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות הנאשם מאימת הדין; חלוף הזמן מתחילת מעצרו והתמשכות ההליכים (ראו, מיני רבים: בש"פ 2973/23 מדינת ישראל נ' זאבי, פסקה 4 (20.4.2023)).

12.כפי שהתברר במהלך הדיון בפניי, הצדדים אינם חלוקים על כך שמתקיימות בענייננו כל הנסיבות המצדיקות את הארכת מעצרו של המשיב. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה הבאה – האם יש מקום להורות, במסגרת הבקשה הנוכחית, על מעצרו של המשיב בתנאי אשפוז לפי סעיף 16(א) לחוק הטיפול, או שמא לקבל את הבקשה כפי שהיא.

לעניין השאלה שדלעיל, וכפי שכבר צוין, בית המשפט המחוזי נדרש לבקשה דומה מאת באת-כוח המשיב בשתי הזדמנויות שונות, ולא מצא להיעתר לה. על ההחלטות הללו לא הוגש ערר, ואף לא הוגשה בנדון עתירה מנהלית, כפי שהציע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 7.12.2022.

משאלו הם פני הדברים, הבקשה דנן אינה האכסניה המתאימה להעלאת בקשה זו: דיון בבקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, והזכות להתנגד לבקשה שכזו, לא נועדו להוות תחליף ודרך עוקפת להגשת ערר על החלטות הערכאה הדיונית. ככל שסבר המשיב כי החלטות בית המשפט קמא לעניין הבקשה לעשות שימוש בסעיף 16(א) לחוק הטיפול הינן מוטעות, היה עליו להגיש ערר מתאים; ככל שהמשיב סובר כי יש בידו ראיות חדשות שיש בהן כדי להצדיק קבלת החלטה אחרת בעניין זה, עליו לפנות בבקשה לעיון חוזר. בין כך ובין כך, טענות מסוג זה אינן מתאימות להידון במסגרת התנגדות לקבלת בקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.

משכך, ברי כי דין הבקשה להתקבל.

13.סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 23.5.2023 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 49274-08-22 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.