בש"פ 6458-23 בש"פ 6458-23

1.לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). זאת, החל מיום 7.9.2023, למשך תשעים ימים או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 14549-12-22 בבית משפט השלום באשקלון, לפי המוקדם.

2.ביום 7.12.2022 הוגש נגד המשיב כתב אישום הכולל שלושה אישומים, ומייחס לו פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); שתי עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק; חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק; פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, לפי סעיף 407(ה) לחוק; והחזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק. כתב האישום תוקן ביום 15.1.2023, על דרך הוספת אישום רביעי המייחס למשיב עבירה של פריצה לרכב, לפי סעיף 413ו לחוק, ועבירה נוספת של חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק.

3.על פי עובדות האישום הראשון, ביום 28.11.2022 התפרץ המשיב לרכב, ניפץ את שמשת חלון דלת הנהג, חיטט ברכב בכוונה לבצע גניבה, ונטל מהרכב כיסוי הגה ואפוד זוהר. על פי עובדות האישום השני, ביום 29.11.2022 הגיע המשיב לבית לדיור מוגן בעיר אשקלון, וניסה, בלא הצלחה, לפתוח את דלת המזכירות. לאחר מכן, התפרץ לחדר המזכירות באמצעות הכנסת כלי חד למסגרת הדלת, וגנב מהמקום כספת, אשר הכילה 1,200 ש"ח, וצרור מפתחות. על פי עובדות האישום השלישי, ביום 1.12.2022 החזיק המשיב בביתו ארגזים המכילים כלי עבודה ואינסטלציה, מבלי שסיפק הסבר המניח את הדעת לכך שרכש את ההחזקה בהם כדין. על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 24.11.2022 התפרץ המשיב לרכב, ניפץ את חלון דלת הנהג, וחיטט ברכב בכוונה לבצע גניבה.

4.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, וכן כי קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, הואיל וקיים יסוד סביר לכך שהמשיב יסכן את ביטחון הציבור ורכושו באם ישוחרר – זאת לאור העובדה שלמשיב גיליון הרשעות קודמות מכביד בעבירות רכוש, איומים, הפרה, החזקת סכין וסמים, והוא אף ריצה בעברו תקופות מאסר. עוד הדגישה המבקשת כי על אף שתלוי ועומד בעניינו של המשיב מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים (אשר הוטל עליו ב-ת"פ 54097-03-22), הדבר לא הרתיע אותו מלבצע את המיוחס לו.

5.בדיון שהתקיים ביום 14.12.2022, קבע בית משפט השלום באשקלון (השופטת ד' משעלי ביטון) כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האישומים אשר היו מיוחסים למשיב בכתב האישום באותה העת, בטרם תוקן (שלושת האישומים הראשונים). עוד קבע בית המשפט כי קמה נגד המשיב עילת מעצר, נוכח עברו הפלילי והרקע לביצוע העבירות:

"אמנם מדובר בעבירות רכוש אך לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל 56 הרשעות קודמות החל מהיותו משיב נער. הרשעתו האחרונה של המשיב הייתה אף לפני כחודשיים, כת [הטעות במקור – י' כ'] נדון למאסר בפועל למשך 8 חודשים בגין עבירות רכוש דומות, ועומד ותלוי בעניינו מאסר מותנה בן 4 חודשים. כמו כן, עומד ותלוי בעניינו של המשיב כתב אישום נוסף בעבירות איומים והיזק לרכוש, בבית משפט השלום בבאר שבע. יואר כי הרקע לביצוע העבירות הינה התמכרותו של המשיב לסמים, ויש בכך כדי להגביר את עילת המסוכנות. אשר על כך, אני סבורה כי עילת המעצר שעניינה מסוכנות לרכוש הציבור הינה ברף הגבוהה" (ההדגשות הוספו, טעויות נוספות – במקור – י' כ').

על אף האמור, בית המשפט אפשר לבא-כוחו של המשיב להציג חלופת מעצר ראויה, תוך שהאריך את מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת. ביום 4.1.2023 הורה בית המשפט, לבקשתו של המשיב, על קבלת תסקיר מבחן, אשר יבחן חלופה טיפולית בעניינו.

6.ביום 5.2.2023 התקבל תסקיר המעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן עמד על כך שלמשיב 52 הרשעות קודמות, מהשנים 2022-1987, בעבירות שעניינן רכוש, סמים ואלימות, בגינן ריצה עונשי מאסר רבים – ועל כן נראה כי סנקציות עונשיות אינן מהוות גבול מרתיע עבורו. עוד עמד שירות המבחן על כך שהמשיב מייחס את העובדה שביצע עבירות רבות להתמכרותו לסמים, ועל כך שעונשי המאסר הרבים שריצה תרמו להידרדרותו ומנעו ממנו לעבור תהליך שיקומי. כמו כן, צוין בתסקיר כי המשיב מסר לשירות המבחן כי הוא נגמל מסמים לפני כשנתיים, כי לתפיסתו אין הוא זקוק לטיפול ייעודי בתחום ההתמכרויות, וכי הוא הביע את רצונו להשתלב במסגרת כוללנית כגון הוסטל שתהווה עבורו מקום מגורים. נוסף לכך, צוין כי המשיב מוכר למערכת הבריאות כבעל בעיות במישור בריאות הנפש (אשר לא יפורטו כאן מפאת צנעת הפרט), וכי המשיב מכחיש את קיומן. נוכח האמור לעיל, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון לחזרה להתנהגות פורצת גבולות והתמכרותית.

שירות המבחן התרשם כי קיימת מסגרת אחת אשר תעניק מענה למכלול בעיותיו של המשיב, אך הוא שלל את האפשרות להשתלב בה בתוקף, ולא הציע "חלופה אנושית". אשר על כן, לא המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

7.ביום 13.2.2023 התקיים דיון בבית משפט השלום, אשר בסופו הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו, וזאת נוכח האמור בתסקיר. במעמד הדיון הודיע בא כוחו של המשיב כי במידה ויהיה בידם להציע חלופת מעצר הולמת, יגישו בקשה לעיון חוזר. בקשה שכזו לא הוגשה עד היום.

8.ביום 28.8.2023 הוגשה בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, היא הבקשה נושא ההליך דנן. במסגרת הבקשה, המבקשת טוענת כי מהמשיב נשקפת מסוכנות רבה, נוכח עברו הפלילי המכביד המלמד על שיטתיות פעולותיו, וכן נוכח התסקיר השלילי שהוגש בעניינו.

מנגד, המשיב מתנגד לבקשה. במהלך הדיון שהתקיים בפניי, טען בא-כוח המשיב כי עבירות הרכוש בהן מואשם המשיב לא מקימות עילת מעצר, בין היתר נוכח שווי הרכוש הגנוב, שאינו גבוה. עוד טען בא-כוחו של המשיב כי אף אם יורשע המשיב, אין היתכנות לכך שייגזר עליו עונש מאסר ארוך יותר מתקופת מעצרו, וגם משום כך יש להורות על דחיית הבקשה.

9.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש הצדקה להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש.

10.כידוע, בבקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות וחזקת החפות העומדת לו מחד גיסא, ובין שמירה על האינטרס הציבורי בהגנה על שלום הציבור וביטחונו מאידך גיסא. באיזון בין שני אלו, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן מאז נעצר הנאשם, קצב התקדמות ההליך, החשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות הנאשם מאימת הדין, המסוכנות הנשקפת ממנו וחומרת העבירות המיוחסות לו (בש"פ 3827/23 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 11 (21.5.2023); בש"פ 5424/23 מדינת ישראל נ' אלהיין וורקן, פסקה 8 (1.8.2023)). ביישום אמות מידה אלו על בקשה זו – מצאתי כי דינה להתקבל, וזאת, נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב, והיעדר כל הצעה לחלופת מעצר.

11.אכן, המעשים המיוחסים למשיב, הינם בתחום עבירות הרכוש, וניתן אף לטעון שהם אינם ברף הגבוה של העבירות בתחום זה. יחד עם זאת, גם פגיעתן של עבירות מסוג זה אינן עניין של מה בכך, ויכול ויהוו בסיס למעצר עד תום ההליכים, ולרבות למעצר מאחורי סורג ובריח (וראו: בש"פ 2883/15 מדינת ישראל נ' קזאז (7.5.2015); בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268 (18.9.1998)). במיוחד שכך הוא כאשר המסוכנות לביצוע חוזר של עבירות אלה הינה גבוהה במיוחד. בהקשר זה נראה כי הנסיבות דנן הינן מיוחדות במינן, ולא לטובתו של המשיב: כאמור, למשיב יותר מ-50 הרשעות קודמות, וחלקן הניכר מסוג העבירות בהן הוא נאשם עתה. מסוכנות זו אף מתחזקת נוכח כך שהמשיב ביצע לכאורה את המיוחס לו כאשר תלוי ועומד בעניינו מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים:

"השילוב בין עברו הפלילי של העורר המשקף חזרתיות על מעשיו, והערכת שירות המבחן לגבי סיכוייו לחזור על מעשיו וקשייו לשלוט בדחפיו ולעמוד בתנאי מעצר מגבילים, יש בו כדי להקים עילת מסוכנות. מסוכנות זו אף מתחזקת לאור העובדה שהעורר ביצע את מעשיו כשמעל ראשו מרחף עונש מאסר על תנאי" (בש"פ 8402/09 משה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (11.11.2009)).

זאת ועוד, המשיב לא הציג כל טיעון המבקש לשכנע כי מסוכנותו אינה ברמה גבוהה, וכי לא ניתן לקבוע שקיימת סבירות גבוהה כי באם ישוחרר ישוב לבצע עבירות דומות. השאלה אף הוצגה בפני בא-כוחו של המשיב בדיון שהתקיים בפניי, אך לא ניתן לה מענה.

12.כמו כן, ואף זאת עיקר: המשיב לא הציע חלופת מעצר אשר עשויה לאיין את מסוכנותו. בנסיבות אלה, בהן החלופה היחידה לקבלת הבקשה היא שחרורו המוחלט של המשיב, אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, כמבוקש.

13.בזהירות המתחייבת, וכמובן בלי לקבוע מסמרות או לרמוז על דעתי בנסיבות דנן, שאף אינן מצויות בפניי במלואן, אציין כי הטענה לפיה לא צפוי כי על המשיב, אם יורשע, ייגזר עונש מאסר המגיע לכדי תקופת מעצרו עד כה, טענה שעמדה במרכז טיעוניו של המשיב בפניי, הינה, למצער בשלב זה, אמירה בעלמא המבטאת משאלת לב. זאת, בין היתר, נוכח עברו הפלילי של המשיב, ריבוי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וכן עונש מאסר על תנאי, בר הפעלה לכאורה, התלוי ועומד כנגדו.

14.קצב התקדמות ההליך, עד תחילת שמיעתן של ההוכחות, לא היה משביע רצון. אולם, כעולה מהבקשה, לא ניתן לראות במבקשת כגורם שהיה האחראי לכך. בינתיים החלה שמיעת ההוכחות ושתי ישיבות הוכחות נוספות קבועות למחצית הראשונה של חודש נובמבר הקרוב.

15.אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 7.9.2023, או עד למתן פסק דין בת"פ 14549-12-22 בבית משפט השלום באשקלון, לפי המוקדם.