בש"פ 3866/02 אבראהים מסרי נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט צ' גורפינקל) לעצור את העורר עד לסיום משפטו. מדובר בהליך פלילי בו מואשם העורר בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ובעבירת ניסיון דומה.

2.ביום 15.4.02, בעוד המשיב נמצא יחד עם שני אחרים במקום מסוים בישוב טירה, זרקו בני החבורה אבנים על מכונית שעברה במקום ועליה מתנוסס דגל ישראל. אחת הזגוגיות במכונית נופצה. כשעה מאוחר יותר חזרו השלושה ופעלו בצורה דומה לגבי מכונית אחרת. אף המכונית השנייה נפגעה. זמן מה לאחר מכן ביקשו בני החבורה להמשיך ולזרוק אבנים על כלי רכב, ואחד מהם נתפס כשהוא מחזיק אבנים בידו. בית המשפט המחוזי החליט לעצור את העורר, כפי שביקשה המבקשת, לאחר שקבע כי העורר מסכן את שלום הציבור ובטחונו, וכי דרגת הסיכון היא כזו, שאין לקבל את המלצת שירות המבחן לעשות שימוש בחלופת מעצר.

2.הסנגור המלומד טען, כי מדובר בצעיר שאך לפני חודשים אחדים מלאו לו 18 שנים ואשר אין לו עבר פלילי. כמו כן נטען, כי העורר נגרר אחרי חבריו ולא היה היוזם של זריקת האבנים. הסנגור אף מצביע על כך שהמבקשת הסכימה בדיון שנערך בבית משפט קמא לכך שיוגש תסקיר לשם בחינה של חלופת מעצר. המשיבה מתנגדת לשחרורו של העורר, תוך שהיא מדגישה את מסוכנותו לביטחון הציבור, ואת העובדה שדווקא כלי רכב שנשאו דגל ישראל הם שנפגעו. נקודה נוספת שהועלתה הייתה, כי אין לצפות שהמשפט יתארך, משום שהעורר מודה במיוחס לו.

3.דינו של הערר להידחות.

המסוכנות של אלה הזורקים אבנים על כלי רכב ברורה מאליה. למרבה המזל, באותם מקרים שפורטו בכתב האישום נגרם נזק רכוש בלבד, אך הסיכון של פגיעה בחיי אדם הינו גבוה. יש אף לזכור, כי אין מדובר במקרה בודד אלא בשלושה אירועים שונים, אשר בשניים מהם נזרקו אבנים. אכן, המשיבה הסכימה להגשתו של תסקיר מעצר, אך בעת הדיון בבית המשפט קמא היא לא הביעה הסכמה לחלופה למעצר. על רקע זה, ובהתחשב בכך שניתן להעריך כי ההליכים יימשכו זמן קצר, אין מקום להורות על שחרורו של העורר.