בש"פ 3883/19 מדינת ישראל נ. פלוני

ערר המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי ) מיום 6.6.2019 במ"ת 28339-04-19, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים.

1.

ביום 14.4.2019 הוגש כתב אישום המייחס למשיב עבירות של אינוס קטינה בנסיבות מחמירות ומעשים מגונים בקטינה בת משפחה, לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות 345(א)(1), וסעיף 351(ג)(2) בצירוף 348(ב) ובנסיבות 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי הנטען בכתב האישום, המשיב הוא בן זוגה של סבתן של קטינה ילידת 2009 (להלן: ע.נ. ) וקטינה ילידת 2005 (להלן: ג.ס. , ויחדיו: הקטינות או המתלוננות ). הקטינות נהגו להגיע לפרקים לבית הסבתא, שהתגוררה יחד עם המשיב, וללון שם מדי פעם. בשנת 2017, כשע.נ. הייתה בת שבע, ובזמן שהמשיב מסייע לה בהכנת שיעורי בית, נגע המשיב באיבר מינה מתחת למכנסיה ולתחתוניה, חיכך את ידו באיבר מינה והחדיר אליו את אצבעותיו, והכל בניגוד לרצונה. ע.נ. קמה ויצאה מספר פעמים מהחדר, אך בכל פעם שחזרה, שב המשיב והכניס את ידו אל מתחת לתחתוניה. בזמן ביקור נוסף של ע.נ., לימד אותה המשיב כיצד משחקים במשחק מחשב ובו בזמן הכניס את ידו אל מתחת למכנסיה ולתחתוניה ונגע באיבר מינה.

בשנת 2012, כשג.ס. הייתה בת שתים-עשרה, הגיעה האחרונה יחד עם בני דודיה לבלות את הלילה בבית המשיב והסבתא. לעת לילה, הסבתא עלתה לישון בקומה העליונה יחד עם יתר הנכדים, וג.ס. נותרה בקומה התחתונה עם המשיב. בשלב זה התיישב המשיב על הספה לצדה של ג.ס., הכניס את ידו אל מתחת למכנסיה ולתחתוניה ונגע באיבר מינה. לאחר שחיכך המשיב את אצבעותיו באיבר מינה של ג.ס., הוציא את ידו ושאל אותה אם ברצונה לשבת עליו – ג.ס. קמה ועזבה את החדר.

2.

הליכי המעצר : עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. המדינה טענה כי קמה עילת המעצר הסטטוטורית שבסעיף 21(א)(ג)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ); כי עובדות כתב האישום מעידות על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב; וכי קיים חשש שהמשיב ישפיע על עדויות הקטינות, הן בנות משפחתו, באם ישוחרר – ולכן מתקיימת גם עילת המעצר שבסעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים. במהלך דיון ביום 17.4.2019 הסכימה באת-כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ולבקשתה הורה בית המשפט על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב.

התסקיר הוגש ביום 6.5.2019, ובגדרו פירט שירות המבחן כי המשיב טען שכתב האישום נגדו הוא "עלילה גסה" שמאחוריה עומדת בת זוגו, סבתן של הקטינות, אשר מנסה לסחוט אותו לאור סכסוך כספי שנתגלע ביניהם לאחר זוגיות של כ-20 שנה. המשיב הכחיש את קיומם של דחפים מיניים מוגברים כלשהם ובנוגע לילדות בפרט. שירות המבחן שוחח גם עם בת זוגו של המשיב, שטענה כי בעבר התעוררו בה חשדות בנוגע למשיב; כשעומת עמן, עזב את הבית באופן זמני למשך מספר חודשים.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי למשיב אין עבר פלילי והוא ניהל קריירה מוצלחת וזוגיות יציבה עובר לאירועים מושא כתב האישום. שירות המבחן התרשם כי אין סיכון ממשי בתפקודו הכללי של המשיב, אך לאור התכחשותו לנסיבות מעצרו, קיים קושי בהערכת מידת הסיכון להתנהגות מינית פוגענית בעתיד. שירות המבחן בחן חלופת מעצר בבית אחותו וגיסו של המשיב במרחק רב מבית הסבתא, התרשם לחיוב מהמפקחים המוצעים וסבר כי החלופה שהוצעה יכולה לספק פיקוח אנושי אפקטיבי על המשיב במשך כל שעות היום. עם זאת, בהיעדר הערכה ברורה לסיכון הנשקף מהמשיב, התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה חד משמעית בעניינו.

לאחר מספר דיונים שנערכו בין הימים 20-23.5.2019, ולאחר שבמהלך דיוני המעצר נשמעו אימהותיהן של הקטינות שתיארו את מצבן הנפשי ופחדיהן מהמשיב, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר משלים בעניינו של המשיב. בתסקיר המשלים מיום 29.5.2019,

התייחס שירות המבחן לעמדתן של אימהות הקטינות שתיארו פגיעה במצבן הנפשי של בנותיהן, והעלו חשש כי המשיב עלול להשתמש במומחיותו במחשבים על מנת ליצור קשר עם בנותיהן אם ישוחרר לחלופת מעצר, מה שגם עלול לפגוע בנכונותן של הקטינות להעיד בבית המשפט. גם בתסקיר המשלים התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה חד-משמעית, בשל היעדר הערכה ברורה בנוגע לסיכון הנשקף מהמשיב; אולם, צוין כי לאור השיחות עם שתי האימהות, ההתלבטות של שירות המבחן מתחזקת ומשכך, הוא לא בא בהמלצה לגבי שחרורו של המשיב מהמעצר.

בהמשך לדיון שנערך ביום 4.6.2019, הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 6.6.2019 על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. בהחלטתו ציין בית המשפט כי "לבטים רבים" קדמו למסקנה הסופית, בשל חומרת העבירות המיוחסות למשיב, חששותיהן של הקטינות כי ייצור עמן קשר והיעדר יכולת להעריך את הסיכון הנשקף מהמשיב. מנגד, צוין כי המשיב נמצא בשנות השישים לחייו ונעדר עבר פלילי, וכי העבירות בוצעו לכאורה כשנתיים עובר למתן ההחלטה – "שנתיים בהן היה משוחרר ללא כל תנאי ויכול היה לבצע פעולות מהן חוששות נפגעות העבירה כי יבצען באם ישוחרר". עוד צוינה לחיוב חלופת המעצר שהוצעה בתסקיר: שהייה בבית אחותו, "במקום מרוחק, עם חסימת דרכי תקשורת" ואינטרנט בפרט. בנוסף לתנאים הללו, נאסר על המשיב לצאת מן הארץ וליצור קשר עם הקטינות או עם הוריהן, והוא חויב להפקיד סך של 20,000 ₪ במזומן ולחתום על ערבות בסך 30,000 ₪, כערובה לקיום תנאי המעצר. גם שלושת המפקחים (אחותו, גיסו ואחיינו) נדרשו לחתום על ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪.

על החלטה זו נסב הערר שבפני, וביני לביני הוריתי בהחלטתי מיום 7.6.2019 על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי עד למתן החלטה אחרת.

4.

בדיון שנערך בפני, התייצבו אימהותיהן של הקטינות שהביעו את חששן לכך שהעברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני תגרום לנסיגה במצבן הנפשי של הקטינות, באופן העלול לעלות כדי שיבוש הליכי משפט, שכן הדבר עלול לפגוע במצבן הנפשי של הקטינות ולגרום להן שלא להעיד. המדינה טענה כי העובדה שהמשיב לא שיבש את החקירה עד כה , אינה מוכיחה כי לא יעשה זאת בהמשך, שכן "בעבירות מין במשפחה החשש מפני שיבוש הליכים הוא חשש אינהרנטי".

5.

גם בהינתן ראיות לכאורה ועילות מעצר, אין להורות על מעצרו של אדם כאשר ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה (סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים). אכן, החשש לשיבוש הליכי משפט בעבירות מין במשפחה הוא חשש אינהרנטי: " עצם הסיטואציה מעלה חשש להשפעה על עדים, ולא נדרשת אינדיקציה ברורה לחשש של שיבוש הליכי חקירה" (בש"פ 2916/12 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.2012)). אולם בהינתן העובדה שחלפו כשנתיים מאז ביצוע העבירות הנטענות, בהינתן התנאים שהושתו על ידי בית המשפט בהחלטתו ובהינתן שהמשיב כבר אינו חלק מהמשפחה המורחבת – אני סבור כי חשש זה מצטמצם והמעצר באיזוק אלקטרוני נראה אפקטיבי.

מנגד,

שומה על בית המשפט להתחשב גם בשלומן הנפשי של המתלוננות. במהלך הדיון שמעתי את אימהותיהן של הקטינות, שהעדויות מהן נגבו אך לפני מספר חודשים, ונראה כי קיים חשש של ממש ששחרורו של המשיב ממעצר בשלב זה, עלול להשפיע על נכונותן או יכולתן של הקטינות להעיד באופן חופשי וללא מורא. הפסיקה הכירה בכך ששחרורו של נאשם בעבירת מין עלול להעמיד את המתלוננת בלחץ נפשי גבוה, שעלול, בין היתר, לפגום במסוגלותה להעיד (בש"פ 1706/15 פלוני נ' מדינת ישראל , בפסקה 11 והאסמכתאות שם (15.3.2015)).

לאור זאת, אני מתקשה להורות על שחרורו של המשיב, לפחות עד שהמתלוננות יסיימו להעיד. בשלב זה נקבעה בתיק העיקרי ישיבה ליום 2.7.2019 לשמיעת עדויות אימהותיהן של המתלוננות. אכן,

הפגרה מתדפקת בפתח, אך יש לקוות כי ייקבעו מועדים קרובים ככל שניתן לשמיעת עדויותיהן של המתלוננות עצמן.

6.

אשר על כן, הערר מתקבל אפוא ובשלב זה יוותר המשיב במעצר. לאחר השלמת עדותן של המתלוננות בבית המשפט ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת המעצר, ומבלי לקבוע מסמרות לגבי בקשה כאמור, ככל שתוגש.