בש"פ 3907/09 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי עתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ). הראיות חוסות תחת תעודת חיסיון אשר נחתמה על-ידי שר הביטחון ביום 23.4.09 בקשר עם הליך פלילי המתנהל נגד העותר בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

1.

כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו מגע עם סוכן חוץ. על-פי הנטען עלה העותר לרגל למכה, שם פגש באדם אשר יצר עימו קשר והציע לו להתגייס לארגון החיזבאללה. העותר הסכים להצעה והשניים החליפו טלפונים וכתובות דואר אלקטרוני. העותר אף קיבל הנחיות פעולה מאותו אדם. לאחר ששב העותר לישראל קיבל מאותו אדם שלוש הודעות דואר אלקטרוני אך לא השיב להן. בעקבות אירועי הלחימה בעזה שלח העותר הודעת דואר אלקטרוני מטעמו, אך זו לא נענתה.

2.

ביום 23.4.09 חתם שר הביטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות בהתאם לסעיף 44 לפקודת הראיות. באת-כוח העותר טוענת כי תעודת החיסיון כללית וגורפת וניסוחה מאפשר לחסות חומר חקירה רב אשר אופיו וטיבו אינם ידועים להגנה, דבר המונע מההגנה לטעון להסרת החיסיון תוך התייחסות, ולו הכללית ביותר, לחיוניות הראיות החסויות להגנת העותר. היא הזכירה את הפסיקה המחייבת את התביעה לפרט באופן כללי מה טיבן של הראיות החוסות תחת החיסיון. הסנגורית טענה כי כל פירוט שכזה לא נמסר לה ואף לא פרפראזה מן החומר החסוי. היא ציינה כי הראיות כנגד העותר מבוססות רק על אימרותיו וחקירותיו בשב"כ ובמשטרה, וכי טענתו המרכזית במשפט הינה טענת זוטא לגבי לחץ שהופעל עליו בחקירתו ולגבי תנאי מעצר בלתי נסבלים אשר שברו את רוחו. לפיכך החומר מחקירות השב"כ חיוני מאין כמוהו להגנתו של העותר. עוד טענה הסנגורית כי המשיבה לא מסרה עותקים מבדיקת הפוליגרף שנערכה לעותר וכן לא מסרה פרטים אודות חקירות על-ידי גורמי מודיעין אחרים ופרטים אודות סוכן החוץ איתו נחשד העותר כי בא במגע.

3.

בא-כוח המשיבה טען כי תעודת החיסיון המפורטת מהווה רשימה מכוח סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כמו כן טען כי לא נמסרה רשימה של החומרים כי החומרים עצמם חסויים. לבסוף טען כי אין בחומר החסוי כדי לסייע לעותר בהגנתו, וביקש לשכנע על ידי עיון בחומר במעמד צד אחד.

לאחר הדיון במעמד שני הצדדים נערך דיון על-פי צד אחד, ולאחר שעיינתי בחומר החסוי ושמעתי הסברים מפי גורמי הביטחון ביקשתי מהמדינה לשוב ולשקול אפשרות מסירת פרפראזות להגנה בשתי נקודות נוספות. בתשובה הגיבה המשיבה בהודעה על הסכמתה והפרפראזות בעניין נמסרו לידי באת-כוח העותר.

4.

באשר ליתר החומר. ראשית יצוין בהתחשב במועד הקרוב הקבוע לדיון מצאתי שיהיה נכון לבחון את החומר החסוי ולא להתעכב על הכנת רשימה מעבר לפירוט בתעודת החיסיון. החומר כולו נמסר לעיוני, החומר הגלוי והחומר נשוא תעודת החיסיון שלא נמסר להגנה. כידוע, במסגרת עתירה לגילוי ראיה יש לבחון בשלב ראשון האם החומר החסוי נכלל בגדר העניינים שהוגדרו כחסויים על-פי תעודת חיסיון. אם התשובה לכך חיובית הרי שיש לעבור ולבחון את משקלן של הראיות החסויות ומידת חשיבותן להגנתו של הנאשם. ראיה שהינה חיונית להגנתו של הנאשם יש להורות על חשיפתה. באשר לראיות אחרות יש לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפתה של הראיה לבין הפגיעה הצפויה לביטחון המדינה מהחשיפה. כמו כן יש לבחון האם ניתן לבודד מרכיבי ראיות מסוימים שניתן להורות על חשיפתם בין במישרין ובין באמצעות פרפראזה (בש"פ 1919/08 אבו סבית נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 15.6.08)).

5.

לאחר שעיינתי באופן מדוקדק בחומר החסוי באתי לכלל מסקנה כי החומר חוסה תחת העניינים שהוגדרו בתעודת החיסיון החתומה על-ידי שר הביטחון. כמו כן, בכפוף למספר משפטים שיש למסור לגביהם פרפראזה, אין יתר החומר חיוני להגנתו של העותר ולמעשה אין בו כדי לסייע לו כלל. בחנתי את החומר תוך שימת לב יתרה לטענות אותן ציינה הסנגורית כי היא מבקשת להעלות במשפט שעניינן טענות במסגרת משפט זוטא וטענות בעניין סוכן מדיח, ולא מצאתי בחומר דבר העשוי לסייע להן, מלבד האמרות אשר החלטתי כי יש למסור אותן להגנה במסגרת פרפראזות.

6.

אשר על כן העתירה נדחית, בכפוף למסירתן להגנה של פרפראזות המכילות את הקטעים שסומנו על-ידי בתיק שהועבר לרשותי. מדובר בחמישה משפטים במסמכים שהוצאו מהם פרפראזות ושסומנו על-ידי בצבע כחול.