בש"פ 4822/09 פלוני נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בעת ששהה במכה, במהלך חודש ספטמבר 2008, פנה אל העורר אדם שהציע לו להצטרף לארגון החיזבאללה, והעורר נתן את הסכמתו לכך. בנוסף הסכים העורר, על פי הנטען, לאסוף מידע על אתרים שונים וביניהם בסיסים צבאיים, ונקבעו דרכים לקיום הקשר בין העורר למפעילו. בחודש פברואר 2009 נעצר העורר, ויוחסה לו עבירה של מגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין.

בחודש אפריל 2009 חתם שר הביטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות, ואלו כוללות, בין היתר, מידע על מקורות של קהיליית המודיעין ושרות בטחון כללי, שיטות ודרכי פעולה, אמצעים טכניים ודרכים לאיסוף מידע. בתעודה נקבע סייג, לאמור, החיסיון לא יחול על חומר אשר עשוי לשמש להוכחתן של טענות פסול שעשוי העורר להעלות במהלך במשפטו. בקשה להסרת החיסיון נדחתה על ידי חברתי השופטת ארבל בחודש סיון התשס"ט (מאי 2009), ובעקבות כך עתר העורר בפני בית משפט קמא לקבל לידיו את כל החומר הנוגע לטענות הפסול, באשר תעודת החיסיון אינה חלה עליו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, מאחר וסבר כי עניין זה צריך להתברר בפני בית משפט זה.

אין בידי להיעתר לערר, באשר הסוגיה עליה מלין העורר הוכרעה בהחלטתה של השופטת ארבל בבש"פ 3907/09. אזכיר, כי חברתי נטלה על עצמה לבדוק את כל החומר החסוי, תוך שהיא ערה לטענות הפסול שהעלה העורר כנגד ההודאות. משעשתה זאת, ולאחר שחייבה את המשיבה ליתן פרפראזות לגבי חלק מהחומר, מסקנתה היתה ברורה, לאמור: " אין יתר החומר חיוני להגנתו של [העורר] ולמעשה אין בו כדי לסייע לו כלל. בחנתי את החומר תוך שימת לב יתרה לטענות אותן ציינה הסנגורית כי היא מבקשת להעלות במשפט שעניינן טענות במסגרת משפט זוטא וטענות בעניין סוכן מדיח, ולא מצאתי בחומר דבר העשוי לסייע להן, מלבד האמרות אשר החלטתי כי יש למסור אותן להגנה במסגרת פרפראזות ".

נוכח דבריה אלה של חברתי, דינו של הערר להדחות, וכך אני עושה.