בש"פ 3915/02 מדינת ישראל נ. רפי(בן יצחק) סיטון

1.הבקשה שבפניי הינה בקשה שנייה להארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו1996-. בחודש פברואר האחרון נעתרה חברתי הנכבדה, השופטת ד' ביניש, לבקשה הראשונה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים. תקופת ההארכה הראשונה פוקעת היום לגבי אחד מן המשיבים ולגבי האחרים בימים הקרובים.

2.בחודש מאי 2001, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים מספר כתבי אישום, שאוחדו בשלב מסוים לכתב אישום אחד. כתב האישום המתוקן כולל ארבעה אישומים ובהם עבירות סמים ועבירות של קשירת קשר. מדובר באירועים שהתרחשו, לגרסת המבקשת, בתקופה שמחודש יוני שנת 2000 ועד לתחילת שנת 2001. האישום הראשון נוגע ליבוא של 300,000 כדורים של סם מסוג אקסטזי והפצתו בישראל. לפי הנטען, המשיבים 5,4,3,1 ו6- היו מעורבים בצורות שונות בקשר לאותם סמים (עניינו של משיב 7 הופרד, לצורכי הבקשה הנוכחית, והוא יידון במועד אחר, שכן פרקליטו נעדר מן הארץ). האישום השני עוסק במשלוח של 150,000 כדורי אקסטזי מבלגיה לקנדה, כאשר היעד הסופי הוא ארה"ב. בעסקה זו היו מעורבים, לפי כתב האישום, המשיבים 4-1. האישום השלישי מייחס למשיב 2 עבירה של יצוא סם מסוכן בקשר ל34,000- כדורי אקסטזי שעמדו להישלח מהולנד לארה"ב. האישום הרביעי עוסק במשיב 1; שם מדובר על קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסם מסוכן, פעם אחת לגבי 500 גר' קוקאין ופעם אחרת לגבי 50 גר' קוקאין.

3.רשימת עדי התביעה כוללת למעלה ממאה עדים. העד המרכזי הוא עד מדינה. עד זה העיד ב11- ישיבות הוכחות שנתקיימו עד היום. הוא נחקר בחקירה ראשית במשך 3 ישיבות ובחלק מן הישיבה הרביעית, וביתר הישיבות שנערכו עד היום הוא נחקר בחקירה נגדית. חקירתו הנגדית טרם נסתיימה. על פי המצב דהיום קבועות עוד 7 ישיבות שתיערכנה בין 22.5.02 לבין 14.7.02. בית משפט קמא הציע לצדדים מועדים נוספים, רובם במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט. בתשובה לשאלתי העריך בא-כוח המבקשת כי בסופו של דבר יעידו בין 30 ל40- עדים מטעם התביעה.

4.הסניגורים טענו כי לפי קצב התקדמותו של המשפט, ניתן להניח שתידרשנה עוד הארכות רבות עד לסיומו, אם אמנם המשיבים ישהו במעצר. אחד הסניגורים אף העריך כי המשפט יימשך עוד שנתיים עד שלוש שנים. כמו כן נטען, כי חלק מעדי התביעה נמצאים בחו"ל והם חוששים לבוא לארץ. בנוסף לכך גורסים פרקליטיהם של המשיבים, כי מידת המסוכנות אינה כזו המצדיקה להמשיך ולהחזיק בשולחיהם במעצר. לגבי משיבים מסוימים אף נטען, כי על סמך חקירתו הנגדית של עד המדינה שנשמעה עד עתה, יש לומר כי חל כרסום בראיות לכאורה ועל כן יש לעשות שימוש בחלופה למעצר. טענה נוספת שהושמעה הייתה כי יש לעשות הבחנה בין חלק מן המשיבים לבין האחרים, משום שהראשונים היו מעורבים, אף לפי גרסת המבקשת, רק בחלק קטן מן המעשים הפליליים המפורטים בכתב האישום.

5.כתב האישום איננו כתב אישום שיגרתי. הוא יוצא דופן מבחינת כמויות הסמים בהם מדובר ומבחינת היקפו הבינלאומי. כאשר נמצא לגבי כתב אישום כזה כי קיימות ראיות לכאורה, מתחייבת בהכרח המסקנה שנשקפת מסוכנות מצידם של המשיבים וכי אף קיים חשש להימלטות מן הדין. הומצא לידי פרוטוקול החקירה של עד המדינה ולאור הדברים שבו, איני מוכן לקבוע כי חל כרסום בראיות, ביחס למצב כפי שהיה בעת שהוחלט לעצור את המשיבים עד תום ההליכים. אציין עוד, כי המשיבים, פרט למשיב 2, הינם בעלי עבר פלילי. לעניין הטענה כי יש לעשות הבחנה בין המשיבים השונים, אוסיף שבא-כוח המבקשת הודיע כי לאחר שעד המדינה יסיים את עדותו תישקל האפשרות לפצל את התיק, כך שלא כל המשיבים יהיו צד להליכים עד לשמיעתו של אחרון העדים שברשימה.

6.המקרה הנוכחי הינו מורכב אף בשל כך שמדובר בתיק בו יש 7 נאשמים, אשר כל אחד מהם מיוצג בנפרד. ניתן להניח שאין זו משימה קלה לקבוע מועדים לשמיעה בסיטואציה כזאת. מן החומר שהובא לעיוני עולה, כי בית משפט קמא עשה ועושה מאמצים ניכרים לקדם את שמיעתו של המשפט. בנסיבות המתוארות, ובמיוחד בשל אופיו הבלתי שיגרתי של כתב האישום ומורכבותו של המשפט, נראה לי לנכון להיעתר לבקשה.

המעצר יוארך לתשעים ימים נוספים, כדלקמן:

המשיב 1 מיום 18.5.02;

המשיב 2 מיום 15.5.02;

המשיב 3 מיום 3.6.02;

המשיב 4 מיום 14.5.02;

המשיב 5 מיום 18.5.02;

המשיב 6 מיום 14.5.02;