בש"פ 3951/10 סרגיי סולוביוב נ. מדינת ישראל

הבקשה שלפניי היא להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, מיום 14.5.2008, שבו נגזר עונשו של המבקש למאסר עולם לאחר שהורשע בעבירה של רצח.

הבקשה להארכת מועד הוגשה על-ידי המבקש בעצמו בחודש מאי שנת 2010. לאור הטענות שהועלו בבקשה בדבר אופן ההתנהלות של עורך-הדין שייצג בשעתו את המבקש, ולאחר בירורים שונים, מיניתי למבקש עורך-דין מטעם הסנגוריה הציבורית (לצורך ייצוג בהליך הבקשה להארכת מועד). עורך-הדין שמונה הגיש (ביום 16.1.2011) בקשה מנומקת להארכת מועד, ובה נטען, בין היתר, כי עורך-הדין הקודם מסר למבקש כי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, הגם שערעור כזה לא הוגש בפועל. המדינה, בהגינות רבה, נתנה את הסכמתה להארכת מועד.

לאור נסיבות המקרה המיוחדות, ובהסכמת המדינה, אני נעתר לבקשה ומתיר למבקש להגיש – באמצעות עורך-דין מטעם הסנגוריה הציבורית – ערעור על פסק-הדין וזאת עד ליום 2.3.2011. המבקש יציין בפתח הודעת הערעור כי ניתנה הארכת מועד לפי החלטתי זו, ויצרף את ההחלטה כנספח.