בש"פ 3957/05 מדינת ישראל נ' יאן נורמטוב

א.בקשה מטעם המדינה על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 להורות על הארכת מעצר שנייה בתשעים ימים של המשיב החל מיום 7.5.05, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 959/04, 965/04 המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.כנגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום בגין עבירות רבות, הנמנות על הבזויות שבהן, וביניהן סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות בנסיבות מחמירות, הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, וכן עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות. למשיב 1 מיוחסות בעשרה אישומים 2 עבירות אינוס בנסיבות מחמירות, 19 עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, מספר רב של עבירות של ניסיון לסחר כזה, 8 עבירות של סחר בבני אדם, מספר רב של עבירות של הבאת אדם לזנות בנסיבות מחמירות, 2 עבירות של חטיפה לשם עיסוק בזנות, 11 עבירות של כליאת שווא, מספר רב של עבירות סרסרות בנסיבות מחמירות, עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירת איומים, 10 עבירות שהיה בלתי חוקית ו-12 עבירות של הלנת שוהים בלתי חוקיים.

ג.על פי כתב האישום המתוקן בחמישית, בו נאשמים ארבעה נאשמים נוספים, עסקו המשיב 1, אחד מרקיאל מירזקנדוב (שהורשע לאחרונה בהליך נפרד ונדון לשלוש וחצי שנות מאסר, כנמסר), וכן נאשם נוסף ( "חבורת בת ים" ), ביבוא נשים מטשקנט דרך מוסקבה ומצרים לשם מכירתן לעיסוק בזנות בישראל. במסגרת זו הובאו – כנטען – לישראל נשים, תוך נסיונות חוזרים "למכור" או "להשכיר" אותן לזנות. חלק מהנשים שלא "נמכרו", הועסקו על ידי המשיב ואחר בזנות. שתיים מאותן נשים הצליחו להימלט, אך המשיב 1 ואחר נוסף חטפו אותן שנית, כנטען. לאחר מכן, הורה המשיב 1 לנשים לקיים יחסי מין עם נאשם נוסף ועם עוד ארבעה אנשים, כגמול על השתתפותם בחטיפה, וזאת בניגוד להסכמתן החופשית. המשיב נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו והוארך מעצרו בתשעים ימים נוספים (החלטתי בבש"פ 935/05 מיום 21.2.05). אציין כי למשיב עבר נקי, הכולל שירות בצה"ל, פציעה, ולימודים אקדמיים וראשית עבודה במוסד בנקאי, אך לאחר העיון לא ראיתי מקום לשחרורו בתנאים, כמוסבר בהחלטה הנזכרת מיום 21.2.05.

ד.(1) בבקשה להארכת מעצר שנייה שלפני טענה המדינה, כי המעשים המיוחסים – בין השאר- למשיב מצביעים על מסוכנות רבה לשלום הציבור. נטען, כי העבירות החמורות המיוחסות למשיב והעונש הכבד הצפוי לו אם יורשע, בעיקר נוכח קשרים עם גורמים בחו"ל, מקימים חשש להימלטות מאימת הדין. עוד נטען, כי עד כה התנהל המשפט ביעילות רבה, וכי כל העיכובים בו נגרמו בשל אילוצי הסניגוריה. בבקשה צוין, כי בשלושת החודשים האחרונים התקיימו שמונה ישיבות הוכחות, ועוד חמישה מועדים בוטלו או לא נקבעו לבקשת הסנגורים. נטען כי גם המשכו של המשפט עתיד להתנהל כראוי, ומועדים נוספים נקבעו ל-2.5.05 ו-15.5.05. עוד צוין כי פרשת התביעה במשפט הסתיימה למעשה, לרבות עדותם של מירזוקנדוב ושל נאשם נוסף, שמשפטם כבר תם בהרשעה ובגזר דין.

(2) בדיון נמסר, כי פרשת התביעה הסתיימה בישיבת בית המשפט המחוזי מיום 2.5.05, והמשיב החל בעדותו. נקבעו גם מועדי דיון נוספים ב-22.5.05 וכן ב-14, 16 ו-22 ביוני 2005.

ד.בא כוח המשיב ציין כי לדעתו אין סיכוי לסיום המשפט בשלושת החודשים הקרובים, שכן פרשת ההגנה אך החלה, וישנם 6 נאשמים. עוד טען, כי רשויות המשטרה חדלו במסירת החומר ובתמלול, והמשיב עצור למעלה משנה, דבר המחזק את הצורך לבדוק את הלימות המעצר; אין המעצר בחינת מקדמה על חשבון הענישה.

ה.לאחר העיון סבורני כי אין מקום אף לעת הזאת לשקול חלופה. השיקולים לחומרה שנמנו בהחלטה הקודמת בעינם, וזאת הגם ששבתי ועיינתי בעברו וברקעו של המשיב; חלוף הזמן אינו שיקול מבוטל כשלעצמו כמובן, במיוחד בבקשות לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אך במקרה דנן מתנהל המשפט כסדרו ונקבעו – כולל לאחרונה – לא מעט דיונים, לעת הזאת במהלך חודש מאי-יוני 2005, יש לקוות ולהניח כי ייקבעו דיונים נוספים. עם זאת ככל שהזמן חולף בתיקי סעיף 62, וכדי שהבקרה השיפוטית שביקש המחוקק להשיג תהא אפקטיבית, יש מקום, לפי הנסיבות ובהתאם להן, להארכות בסדרי גודל שיאפשרו לבית משפט זה למלא את חובתו, תוך שכל מקרה נשקל לגופו. במקרה דנן, הואיל והמדובר בהארכה שניה ואנו קרבים לפגרה, נראה לי נכון להאריך את המעצר ב-60 יום, על מנת שאם יהא צורך בהארכה נוספת והיא תישקל, תהא תמונת המצב המלאה לנגד עיני המותב הדן, לקראת הפגרה וגם בזיקה לה. מעצר המשיב יוארך איפוא ב-60 יום מיום 7.5.05.