בש"פ 3959/07 מדינת ישראל נ. איתן גץ

1.

המשיבים עומדים לדין בפני בית-המשפט המחוזי בחיפה באשמת ביצועו של רצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע רצח ועבירות בנשק, נוכח המעורבות המיוחסת להם בהמתתו של אורח במועדון "רוקו ביץ'" בחיפה, בליל ה-8.10.05. על עובדותיה של הפרשה עמד בית-משפט זה בהחלטות קודמות (ראו, בפרט, את החלטת כבוד השופט ד' חשין בבש"פ 8233/06 צ'פאנה ואח' נ' מדינת ישראל , 12.11.06), ולענין הבקשה שבפני די אם אזכיר כי כתב-האישום מתאר מסכת קשה של אירועים, שראשיתה בהכנות מדוקדקות לפגיעה במאבטחי המועדון, על-רקע מה שנתפס כיחס משפיל בו נהגו הם במשיבים, וסופה – כך על-פי המיוחס לאלה – ברציחתו של חייל תמים, שכל חטאו היה בכך שביקש לבלות את חופשתו הקצרה במועדון.

2.

בעקבות הגשתו של כתב-האישום נעצרו המשיבים עד תום ההליכים נגדם, ומאז הוארך מעצרם בבית-משפט זה שלוש פעמים. הבקשה שבפני היא להאריכו בפעם הרביעית מכוח הוראתו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

3.

בבקשתה עמדה המדינה על מסוכנותם של המשיבים – עליה למֵדה היא מחומרת העבירות המיוחסות להם, כמו גם על החשש מפני הימלטותם מן הדין נוכח העונש הכבד הצפוי להיגזר להם אם יורשעו. עוד הטעימה המדינה, כי שמיעת התיק בבית-המשפט המחוזי מתקדמת בקצב מניח את הדעת, וכי בנוסף לעשרים מועדי דיון שכבר התקיימו, קבועים עוד עשרה מועדים עד לראשית חודש יולי. מנגד, טענו באי-כוחם של המשיבים, עורכי-הדין ר' חליוה ו א' פלדמן – איש-איש לשולחו – כי קצב התקדמותם של ההליכים בערכאה הדיונית אינו משביע רצון. עורך-הדין פלדמן אף העריך את פרק הזמן שיידרש עד לסיום ההליך עוד בכשלוש שנים. הוסיפו באי-הכוח המלומדים וטענו, כי הבסיס הראיתי שלחובת המשיבים אינו מוצק, כי אין חשש של ממש להימלטות מן הדין, וכי המסוכנות עליה הצביעה המדינה הלכה ופחתה עם חלוף הזמן.

4.

משפטם של המשיבים נמשך כבר קרוב לשנה ומחצה וזהו, לכל הדעות, פרק זמן בלתי-מבוטל. בנסיבות אלו, ובהעדר מועד משוער לסיומו של ההליך, מתחדד משקלה של זכות המשיבים לחירות. ברם, מן העבר האחר עומדת חומרתם המופלגת של המעשים המיוחסים להם, אשר יש בה כדי להשליך באורח שאין ישיר ממנו הן על המסוכנות הנשקפת מהם והן על החשש מפני הימלטות מן הדין. להשקפתי, לעת הזו מצויה ידם של שני האחרונים על העליונה, ואין בכוחה של חלופת מעצר לסלקם.

עם זאת, אך ברי הוא כי ככל שישתנו הנסיבות, ועמן גם משקלה היחסי של הזכות לחירות כשהיא ניצבת אל מול טובת הציבור ושלומו, יוכלו המשיבים לעתור לעיון חוזר בסוגית מעצרם.

5.

על יסוד האמור, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים, ב-90 ימים שתחילתם ב-13.5.07, או עד למתן פסק-הדין בתפ"ח 2071/05 של בית-המשפט המחוזי בחיפה, על-פי המוקדם מבין השניים.