בש"פ 3960/13 סוויטאת רמדאן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בכתב אישום שהוגש נגד המבקש בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה לבית משפט לתעבורה במחוז אחר.

2.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו גרימת מוות ברשלנות. התיק נקבע לשמיעה בפני כבוד השופט ש' א' נחשון אטינגר מבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. ביום 17.1.2013 כפר המבקש באישום נגדו והתיק נקבע לשמיעת ראיות. אולם, בטרם תחילת שמיעת הראיות, נבצר מכבוד השופט נחשון אטינגר לשבת בדין ולשמוע ראיות. בעקבות זאת, טוען המבקש כי הוא נקרא להתייצב, במועד שנקבע לשמיעת הראיות, בלשכת כבוד השופטת א' וישקין-פלורנטל. לטענת המבקש, במסגרת זו, נכפתה עליו ישיבת גישור, במהלכה, הפעילה עליו השופטת לחץ כבד להודות באישומים נגדו, זאת, תוך שהיא התייחסה לסיכויי ההליך נגדו ורף הענישה הצפוי לו במקרה של הרשעה. המבקש טוען, כי השופטת אף רמזה כי אם הוא לא יודה באישומים נגדו, גבוהים הסיכויים שהתיק יידון בפני מותב שהכריע במקרה דומה, שם הורשע הנאשם ודינו נגזר ל-18 חודשי מאסר ופסילת רישיונו לתקופה ממושכת. לטענת המבקש, הרושם שהתקבל מדבריה של השופטת היה כי היא מביעה עמדה בשם כל שופטי בית המשפט וכי לא תתאפשר כל פסיקה אחרת לעניין הכרעת הדין או קביעת ענישה מקלה יותר באותו בית משפט. המבקש טוען כי לאחר תום הישיבה הוא הודיע לבית המשפט כי אין שינוי בעמדתו וכי הוא עומד על זכותו לנהל את הגנתו. או אז, לדבריו, נקבע התיק לשמיעה בפני השופטת שהכריעה בתיק האחר, אשר הוזכר על-ידי השופטת בישיבה בלשכתה.

3.

על רקע זה, טוען המבקש כי יש מקום להעביר את מקום הדיון בעניינו לבית משפט במחוז אחר ומבהיר כי בקשתו אינה מכוונת לפסילת השופטת וישקין-פלורנטל או השופטת שנקבעה לדון בתיקו, אלא תכליתה להעביר את התיק לבית משפט אחר. המבקש טוען כי בקשתו מוצדקת נוכח העמדה – הבעייתית, לדידו – שהביעה השופטת, שהיא האחראית על אותו בית משפט. לטענת המבקש, האיזון בין זכותו כי יתקיים בעניינו הליך הוגן ונקי ממשוא פנים ובין מאזן הנוחות של הצדדים האחרים להליך ושל העדים מצביע כי בנסיבות העניין, ראוי להיענות לבקשתו להעברת מקום הדיון. בהקשר זה, הוא טוען כי לא תהא השפעה להעברת מקום הדיון מהעיר פתח-תקווה לכל אחד מבתי המשפט לתעבורה שבערי השרון מחדרה ועד תל-אביב-יפו.

4.

בהקשר זה, יצוין, כי בנסיבות העניין, לאחר שכבר הוקרא כתב האישום, אם כי התיק נקבע להקראה חוזרת של כתב האישום, לא ניתן לקבל את טענת המבקש כי טרם החל הדיון בעניינו ועל כן, אין צורך לצרף לבקשתו את עמדת בית המשפט הדן בתיק.

5.

אניח כי טענותיו העובדתיות של המבקש נכונות הן, אף שאין לכך ביסוס כלשהו בחומר שצורף. אף אם כך הוא, הרי שאין מקום לקבוע כי הדבר מצדיק את העברת הדיון בתיק. אומנם, בנסיבות מיוחדות מאד, בהן קיימת עילת פסלות של כלל שופטי בית משפט מסוים לדון בהליך מסוים, ניתן לעשות שימוש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, לצורך העברת הדיון לבית משפט אחר (ראו בש"א 6732/99 שמעוני נ' שמעוני , פיסקה 3 (25.10.1999)). עם זאת, דרך המלך להעלאת טענות פסלות, היא לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, ולא לפי סעיף 78 לחוק האמור (בש"פ 2474/12 מדינת ישראל נ' אבו טהה חאמד (26.6.2012)). מכל מקום, טענת פסלות המופנית נגד בית המשפט כולו תתקבל במקרים נדירים, בנסיבות בהן אכן תקום עילת פסלות ממשית כלפי כל אחד משופטי בית המשפט הנדון (ראו בש"א 1947/06 ולדהורן נ' נרקיס (17.3.2006) והאסמכתאות שם ). במקרה שלפניי, אין צידוק לפסילתם של כל שופטי בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. בצדק ציין הנשיא א' ברק בבש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 238 (2005), כי "יקשה לשער קיומה של טענת פסלות טובה כלפי כל שופטיו של בית-משפט מחוזי או של בית-משפט שלום במקום מרכזי".

לפיכך, אף אין צורך להתייחס לשאלה האם יש צורך לקבל הסכמה של בית המשפט טרם קבלת החלטה בדבר העברת הדיון.

6.

מובן שאם המבקש מעוניין להגיש בקשה לפסילת שופט מסוים מלשבת בדין בעניינו, הרי שהוא רשאי לעשות כן, בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט וסעיפים 148-146 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. למען הסר ספק, יובהר, כי אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי בשאלה האם ראוי להיענות לבקשה כאמור, אם אכן תוגש.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית בלא שנתבקשה תשובה.