בש"פ 3986/06 מושיאשוילי יצחק מיכאל נ. מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר הרשיע את המבקש, לפי הודייתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והשית עליו עונש של 4 שנות מאסר, מתוכן 3 לריצוי בפועל, וכן תשלום קנס כספי בסך של 10,000 ₪. גזר הדין ניתן ביום 29.1.06 . הבקשה שלפני הוגשה ביום

11.5.06 . לפי הנטען בבקשה, המבקש שלח בקשה להקל בעונשו ביום 26.3.06 לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענת המבקש, הוא קיבל מבית המשפט המחוזי תשובה לפיה עליו להפנות את בקשתו לבית המשפט העליון. המבקש טוען כי האיחור בהגשת הערעור נבעה מטעות שבדין, שכן לא ידע כי עליו לפנות לעניין זה אל בית המשפט העליון ולפיכך בקשתו היא כי המועד להגשת הערעור יוארך. ב"כ המשיבה הבהיר כי לא יתנגד לבקשה ככל שב"כ המבקש ימציא אסמכתא מתיק בית המשפט המחוזי התומכת בטענות המבקש. בהחלטתי מיום 4.7.06 אפשרתי למבקש להשלים את בקשתו על ידי המצאתה אסמכתאות הרלבנטיות. בשל מצב הלוחמה בצפון התעכבה ההודעה וביום 17.9.06 השיב ב"כ המבקש כי מבדיקת תיק בית המשפט המחוזי בחיפה התברר כי הערעור אשר הוגש על ידי המבקש לא הגיע לתיק בית המשפט.

2.לאחר בחינת הבקשה והחומר שלפני באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. האיחור בהגשת הערעור הוא ניכר. למרות שנתנה למערער הזדמנות מספקת, לא נמצאו האסמכתאות הנדרשות לביסוס טענותיו בנוגע לטעמי האיחור. במצב דברים זה, אפילו לפי אמת המידה המקלה בהליכים פליליים, אין עילה המצדיקה היעתרות לבקשה. התוצאה היא, שהבקשה נדחית.