פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4012/08
בש"פ
4216/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העורר בבש"פ 4012/08:
ליטם טאפש
העורר בבש"פ 4216/08:
ראפת חלבי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 30.4.08 בב"ש 1766/08 שניתנה על ידי כבוד השופט ר' שפירא
תאריך הישיבה:
כ"ז באייר התשס"ח (1.6.2008)
בשם העורר בבש"פ 4012/08:
עו"ד נגיב גזאוי
בשם העורר בבש"פ 4216/08:
עו"ד באסל פלאח
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
בפניי שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא ), מיום 30.4.2008, לפיה הוחלט לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם.
כנגד העוררים הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום (פ 7048/08), המייחס להם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; עבירה של שינוי זהות רכב או חלק של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק העונשין; עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; ועבירה של הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין. העורר בערר 4216/08 הואשם גם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, וסעיפים 68 ו-62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
לפי המתואר בכתב האישום, ביום 26.2.2008 שדדו העוררים את תחנת הדלק דור בצומת גילון, כשהם תוקפים את המתדלק באלות עד לאיבוד הכרתו. לאחר שנמלטו מהתחנה תועד רכבם במכמונת מהירות כשהם נוסעים במהירות של 147 קמ"ש . עוד מואשמים העוררים כי לאחר מעצרם, צולמו כשהם מסמנים זה לזה שלא לדבר, מחשש שיוקלטו.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בקשה למעצרם של העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם (ב"ש 1766/08).
בהחלטתו מיום 30.4.2008 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' שפירא ) את הבקשה והורה על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. בית המשפט קבע, לאחר עיון בחומר החקירה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים, בדמות סרטי וידאו שצולמו בתחנה, עדותו של המתדלק, והחפצים שנמצאו ברכבם של העוררים ובביתם, המעידים לכאורה על מעורבותם בשוד. כן מצא בית המשפט חיזוק לעדות המתדלק בסתירות שנמצאו בגרסאותיהם של העוררים, ובשתיקתם בעת חקירתם. בהתאם קבע כי קמה כנגד העוררים חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. לאור חומרת המעשים המיוחסים לעוררים, קבע בית המשפט כי אין כל מקום לאפשר את שחרורם לחלופת מעצר.
מכאן הערר שבפניי.
לטענת באי כוח העוררים, יש לאפשר את שחרורם לחלופת מעצר, לנוכח נסיבותיהם האישיות ולנוכח רצינותן של החלופות המוצעות על ידם. בא כוחו של העורר בבש"פ 4216/08 אף חולק על קיומן של ראיות לכאורה כנגד מרשו, כשלטענתו מדובר בראיות נסיבתיות בלבד, שאין בהן כדי להצביע לכאורה על מעורבותו בשוד.
מנגד, סומכת באת כוח המשיבה את ידה על החלטת בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את הערר.
לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה
כי דין הערר להידחות.
מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה קיימות כנגד העוררים ראיות לכאורה שיש בהן כדי להצביע על מעורבותם בשוד. הגם שמדובר בעיקר בראיות נסיבתיות, הרי שכמותן ואיכותן של אלו יש בהם כדי להצביע בצורה ברורה על מעורבותם לכאורה של העוררים במיוחס להם. מסקנה זו מתחזקת, לנוכח כישלונם של העוררים להעלות טענת אליבי ברורה וחד משמעית.
גם בסוגיית מסוכנותם של העוררים לא מצאתי מקום לשנות מקביעתו של בית המשפט המחוזי. מסוכנותם זו נלמדת מאליה מהמעשים החמורים ביותר המיוחסים להם. לא זו בלבד שהעוררים ביצעו לכאורה מעשה שוד, תוך שהם מסווים את רכבם ועוטים על פניהם מסכות, ולאחר "בדיקה מקדימה" של תחנת הדלק, אלא שכחלק מביצועו תקפו בצורה קשה ביותר את המתדלק, באמצעות אלות, הגם שלא התנגד להם בכל צורה שהיא. לאחר ביצוע השוד נמלטו העוררים מזירת הפשע במהירות מופרזת ביותר. כל אלו מעידים בצורה ברורה על מסוכנותם הרבה של העוררים לשלום הציבור, מסוכנות שלא ניתן יהיה להפיגה באמצעות חלופת מעצר (ראו בש"פ 3634/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.5.2006)). עוד יש לציין כי למסוכנות זו מצטרף החשש מפני שיבוש מהלכי משפט מצידם של העוררים.
בנסיבות אלו, החלטתו של בית המשפט המחוזי מאזנת היטב בין נסיבותיהם האישיות של העוררים והצורך בשמירה על שלום הציבור, ולא מצאתי מקום להתערב בה.
סוף דבר, הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ח באייר התשס"ח (2.6.2008).
ש ו פ ט