בש"פ 4061/13 ניסים כהן נ. מדינת ישראל

לפני ערר על החלטת בית משפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה ) מיום 29.05.13 במ"ת 40891-04-13, במסגרתה התקבלה בקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים.

1.

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שוד, איומים והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 14.4.13 נכנס העורר לסניף "בנק הפועלים" בבאר שבע, ניגש לפקידת הבנק, והעביר לה פתק עליו רשום "זה שוד, נא להביא לי את הכסף" תוך שהוא מניח על השולחן מצת דמוי אקדח. בעקבות האיום, מסרה פקידת הבנק לעורר סך של 42,800 ₪ וכששלל בידו החל העורר להימלט מהסניף. נטען כי תוך כדי הימלטות איים העורר על שני אזרחים שהיו בסניף וניסו לעוצרו. עוד נטען כי נוּהל מרדף משטרתי רגלי אחרי העורר, במהלכו איים העורר על השוטרים במצת הנחזה להיות אקדח באופן שאילץ את השוטרים לבצע ירי באוויר ולאחר מכן לפלג גופו התחתון של העורר.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר שירות מבחן בעניינו של העורר. התסקיר שהוגש ביום 21.5.13 המליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית אחיו משה כהן בבאר שבע, בפיקוחם של שני אֶחיו של העורר, משה וציון, וכן של חבר נוסף, אריה עזיה, וזאת בתוספת של איזוק אלקטרוני, פיקוח מעצר למשך 6 חודשים והפקדת ערבויות מתאימות.

3.

בהחלטתו מיום 29.5.13 דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן וקיבל את בקשת המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי לעורר מיוחסת עבירה חמורה המעידה על עזות מצח והיעדר מורא מהחוק, אשר במהלך ביצועה אילץ העורר את השוטרים, כך נקבע, לבצע ירי המסכן את שלום הציבור, וזאת מאחר שהעורר לא שעה לקריאות השוטרים לעצור ואף איים עליהם. כמו כן נתן בית המשפט את דעתו לכך שהעורר ביצע את העבירה, לכאורה, בזמן שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה. בנוסף, ציין בית המשפט כי אף שירות המבחן התרשם כי נשקפת מהעורר רמת סיכון מסוימת. באשר לחלופת המעצר המוצעת קבע בית המשפט כי מכיוון שהערב העיקרי המוצע, אריה עזיה, היה מעורב בעבר בפלילים אין אפשרות לתת בו את האמון הנדרש, וממילא אין לקבל את החלופה.

מכאן הערר שלפניי.

4.

בגדרי הערר נטען כי בית המשפט המחוזי שגה עת דחה את המלצת שירות המבחן ללא הנמקה מספיקה. לעניין זה מטעים העורר כי בית המשפט לא בחן את המפקחים במהלך הדיון, וזאת על אף התרשמותו של שירות המבחן מטיב המפקחים כ"ערבים בוגרים אחראים ורציניים". בנוסף נטען כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לגילו המבוגר של העורר, לעובדה, שכקבוע בתסקיר, מדובר באירוע קיצוני ראשון בחייו, וכן להיעדר עבר פלילי מכביד העומד לחובתו. עוד מלין העורר על כך שבית המשפט לא העלה בפניו את הספקות באשר לחלופה המוצעת, שכן ייתכן שהיה ביכולתו לתת לספקות אלה מענה שהיה מניח את דעת בית המשפט.

5.

המשיבה מתנגדת לערר וסבורה כי דינו להידחות. לטענתה, עיקר החומרה במיוחס לעורר נעוץ במנוסתו מהשוטרים, במהלכה נאלצו השוטרים לבצע שמונה יריות למניעת בריחתו אשר היה בהן כדי להוות סכנה לציבור המצוי בסביבה. לטענת המשיבה, מעשיו של העורר מעידים על אימפולסיביות, היעדר שיקול דעת וממילא על מסוכנות. נוכח האמור סבורה המשיבה כי אף אם לא נפל כל פגם בחלופת המעצר המוצעת, העורר אינו ראוי לאמון הבסיסי הנדרש לצורך שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח.

6.לאחר שעיינתי בנימוקי הערר, בתסקיר שירות המבחן, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ושמעתי בהרחבה את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל. אכן מיוחסת לעורר עבירה חמורה שאין להקל בה ראש, ואשר במהלכה יצר העורר על-ידי התנהגותו, כך לכאורה, סיכון לשלום הציבור. משכך, אין חולק כי נשקפת מהעורר מסוכנות. ודוקו: מצוות המחוקק היא לבחון בכל מקרה אם ניתן לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר בהתאם לסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. נפסק לא אחת כי חלופת מעצר אינה נדרשת להיות "הרמטית", אלא עליה ליצור "רמה סבירה של ביטחון" (בש"פ 7206/10 מדינת ישראל נ' אגרונוב (24.10.10); בש"פ 8967/11 מינטסנוט נ' מדינת ישראל (15.12.11)). דומה כי במקרה דנן חלופת המעצר המוצעת עשויה לעמוד במבחן האמור. לעניין זה יש לתת את הדעת להיעדר עבר פלילי מכביד לחובתו של העורר; לגילו המבוגר; לרקע של מצוקה שהובילה לכאורה למעשים המתוארים בכתב האישום; להתרשמותו של שירות המבחן כי העורר איננו בעל נורמות עברייניות וכי מדובר באירוע ראשון מסוג זה בחייו על העורר.

7.

באשר להתרשמותו של בית המשפט המחוזי מהחלופה, אכן הדעת נותנת כי על אף המלצתו של שירות המבחן ראוי לאתר, לצורך הפיקוח על העורר במהלך שעות היום, כאשר אֶחיו נמצאים בעבודה, מפקח שאין ברקעו מעורבות בפלילים. משכך, נראה כי יש לאפשר לעורר להציע במקום מר עזיה מפקח אחר שיש באפשרותו לפקח על העורר בבית אחיו משה בשעות היום.

נוכח האמור הערר מתקבל באופן זה שככל שהעורר יציע מפקח נוסף תחת מר עזיה התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר יבחן את העניין מחדש, וזאת לאחר הגשת תסקיר משלים בנוגע למתכונתה החדשה של חלופת המעצר.

עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי יישאר העורר במעצר.