פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4066/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המבקש:
סאלם אבו סבית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להארכת מעצר – תיק ב"ש 20830/07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
תאריך הישיבה:
כ"ה באייר תשס"ז (13.5.07)
בשם המבקש:
עו"ד חיים קאזיס
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל שינדל
החלטה
1.
העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע באשמת שוד בנסיבות מחמירות שביצע ב-13.9.06 (תוך שימוש באלימות ואיום בסכין), שוד נוסף שביצע ב-12.10.06 ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, גם היא מ-12.10.06 (שעתיים לאחר ביצוע השוד אותו היום). כתב האישום נגדו הוגש ביום 16.10.06, וביום 7.11.06 הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים.
ערר שהגיש לבית משפט זה, נדחה.
מיד לאחר מכן (30.11.07) פנה העורר בבקשה לעיון חוזר. בקשתו נדחתה, וערר שהגיש על כך לבית משפט זה נדחה ביום 14.12.06. כעבור כחודשיים (ביום 11.3.07) פנה העורר לבית המשפט קמא, בבקשה נוספת לעיון חוזר. הבקשה נדחתה, וגם כנגדה פנה בערר נוסף לבית משפט זה שנדחה ביום 21.3.07. חלפו שבועיים בלבד, וביום 5.4.07 פנה הוא לבית המשפט קמא בבקשה שלישית לעיון חוזר. בקשתו נדחתה, ושוב הגיש ערר לבית משפט זה, שנדחה בהחלטה מיום 22.4.07.
העורר לא אמר נואש, ופנה ברביעית לבית המשפט קמא בבקשה לעיון חוזר. בבקשתו הפעם חזר והציע את חלופת המעצר שהציע בבקשותיו הקודמות, אלא שבזו הפעם הוסיף והציע תנאי ערובה נוסף על דרך הפקדת 15,000 ש"ח במזומן. ביום 6.5.07 דחה בית המשפט קמא (סגן הנשיא י' טימור) את בקשת העיון החוזר.
בערר זה שבפני משיג העורר כנגד אותה ההחלטה.
לטענת בא כוחו, עורך דין ח' קאזיס, חלופת המעצר שהציע הפעם דומה במהותה לקודמותיה שנדחו שוב ושוב (דהיינו, מעצר בית בבית אביו שבמתחם שבט אבו-סבית, בפיקוח אביו ואשתו) אלא שבזו הפעם החלופה הולמת יותר, שכן להבטחתה מוצעת הפקדה במזומן.
הוא מוסיף וטוען, כי העורר עצור מזה שמונה חודשים, ההליכים מתנהלים בעצלתיים והדיון הבא בהליך העיקרי קבוע ל-4.6.07.
2.
עניין מעצרו של העורר נבחן עד כה בשמונה (!) הליכים עוקבים, ארבעה בערכאה הדיונית וארבעה בבית משפט זה כערכאת הערר. מסוכנותו של העורר המקימה את עילת המעצר נקבעה שוב ושוב באותן ההחלטות, וכן עניין קיום הראיות הלכאוריות.
חלופת המעצר המוצעת עתה איננה אלא אותה החלופה שנבחנה ונדחתה שוב ושוב, ככזו שאין בה להשיג את מטרת המעצר. נכונות העורר להוסיף תנאי ערובה נוסף, על דרך הפקדת סכום כספי במזומן להבטחת אותה חלופת מעצר, אין בו כדי שינוי מהותה או אופיה של החלופה שנמצאה כשלעצמה בלתי מתאימה.
כבר בשלב השלישי (מתוך שמונה!) של סאגת ההליכים דנן ציינה השופטת א' חיות בעניינו של העורר דנן:
"לעורר יוחסו שלוש עבירות שבוצעו במהלך חודש אחד, תוך הפעלת כוח פיסי והסתייעות בסכין ובכלי מתכתי על מנת לפגוע באנשים המוכרים לו.
כפי שציינה המשיבה בצדק, מתאפיינת ההתנהגות המיוחסת לעורר בדפוס אלים ומסוכן. מסקנה זו מתחזקת נוכח עברו הפלילי.
אשר לחלופת המעצר שהוצעה, מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט המחוזי, אשר ציין כי אין בחלופה זו מענה לבעיית האלכוהול של העותר.
נראה כי הדבר עלול להקשות על הערבים לפקח על תנאי החלופה" (בש"פ9997/06).
תוספת הערובה הכספית, אין בה להפוך את החלופה האמורה למתאימה, ואין בה ליצור יש מאין את אלמנט הפיקוח שנעדר ממנה בלבושה הראשון וחסר הוא ממנה גם בלבושה החדש.
לאור כל זאת, הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ה באייר תשס"ז
(13.5.2007).
ש
ו פ ט