בש"פ 4084/09 משה קצב נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בתפ"ח 1015/09 (מחוזי – תל אביב) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע או בירושלים. כתב האישום בתיק זה, אשר הוגש נגד נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לפני כחודשיים, ביום 19.3.09. הקראת כתב האישום ותחילת הדיון בתיק קבועה למחר, ה-14.5.09. בכתב האישום מיוחסות לנאשם שתי עבירות של אינוס, עבירה של מעשה מגונה בכוח, שתי עבירות של הטרדה מינית, עבירה של מעשה מגונה, עבירה של הטרדת עד ועבירה של שיבוש מהלכי משפט.

היום, 13.5.09, יום אחד בלבד לפני מועד הדיון הקבוע בתיק, הגיש המבקש בקשה להעברת מקום הדיון בעניינו. לטענתו, יש להורות על העברת מקום הדיון בעניינו נוכח שיקולי מאזן הנוחות של הצדדים להליך ולמען יעילות הדיון. בבקשה נטען, כי המבקש מתגורר בקריית מלאכי, כך שנוחותו המירבית הינה בקיום הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הסמוך לאזור מגוריו. עוד נטען, כי שלוש העדות המרכזיות בתיק מתגוררות באזור ירושלים, כך שנוחותן שלהן הינה לקיים את הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. לכך מוסיף המבקש כי מתוך 56 עדי התביעה המפורטים בכתב האישום, 25 מהעדים מתגוררים במחוז ירושלים, ולטענתו יש בכך כדי להטות את מאזן הנוחות במידה המצדיקה את העברת מקום הדיון למחוז זה. לבסוף, טוען המבקש כי ההליך הקודם שהוגש נגדו הוגש במחוז ירושלים, כך שעולה חשש ממשי כי שיקולים זרים הם שהניעו את המדינה להגיש את כתב האישום הנוכחי נגדו במחוז תל אביב דווקא.

עיינתי בטיעוני המבקש, אולם לא מצאתי כי יש בהם כדי להורות על קבלת בקשתו. תחילה, יצוין כי בקשה זו הוגשה כחודשיים תמימים לאחר הגשת כתב האישום בתיק, ויום אחד בלבד לפני המועד בו קבוע התיק להקראה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. די באיחור ניכר זה בהגשת הבקשה כדי לדחותה. למעלה מן הדרוש יצוין, כי גם לגופה לא ראיתי להיענות לבקשה. מכתב האישום ומהאמור בבקשה עצמה לא עולה כי מאזן הנוחות בתיק נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון בתיק. ההיפך הוא הנכון. בבקשתו טוען המבקש כי נוחותו היא לקיים את הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, אליו משויך מנהלית מקום מגוריו המצוי בקריית מלאכי. עם זאת, המרחק בין קריית מלאכי לבין תל אביב קצר יותר מן המרחק בין קריית מלאכי לבין באר-שבע. ומכל מקום, עיון בכתב האישום עצמו מעלה כי נוחותם של עדים רבים נוספים היא לקיים את הדיון באזור תל-אביב או המרכז דווקא. גם טענת המבקש כי עדים רבים מתגוררים באזור ירושלים אין בה די על-מנת להטות את מאזן הנוחות בתיק במידה הדרושה לשם העברת מקום הדיון. המבקש לא הצביע על מקום שיפוט מסוים אשר אליו נוטה מאזן הנוחות בתיק, ועל פני הדברים נראה כי בחירת מקום השיפוט באזור תל-אביב הינה החלטה מאוזנת, המתחשבת בשיקולי נוחותם של הצדדים כולם. מכל מקום, כאמור לעיל, די בשיהוי הניכר במועד הגשת הבקשה, בייחוד נוכח מועד הדיון הקבוע בתיק, כדי לדחות את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.