בש"א 2776/22 אלף ניהול פרויקטים הנדסיים בע"מ נ. מדורגי מקימים בקרני שומרו

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט

[נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בת"א (שלום י-ם) 20369-04-22

(להלן:

ההליך ), אשר נפתח בבית משפט השלום בירושלים, לבית משפט במחוז שיפוט אחר. עניינו של ההליך בתביעה לסילוק יד. בצד כתב התביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, הוגשה בקשה למתן סעדים זמניים, שהדיון בה קבוע ליום 28.4.2022.

בבקשה שלפניי נטען כי עו"ד יגאל וינשטיין (להלן: עו"ד וינשטיין ), הבעלים של החברה המנהלת את המשיבה, שנכח בדיון בהליך ביום 13.4.2022, נשוי לשופטת המכהנת בבית משפט השלום בירושלים. לשיטת המבקשים, נסיבות אלו מצדיקות את העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וזאת מבלי שציינו מהו המחוז שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך. כמו כן, ועל אף שהתקיים כאמור דיון ראשון בהליך ביום 13.4.2022, המבקשים לא ציינו האם ניתנה הסכמת המותב שדן בהליך להעברתו, כמצוות סעיף 78 לחוק בתי המשפט.

2.

בהתאם להחלטתי מיום 26.4.2022 הגישו המבקשים התייחסות משלימה, בה ציינו כי בנסיבות העניין, ובשים לב לשיקולי יעילות ועומס עבודה, הם סבורים כי יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט במחוז חיפה. כמו כן, המבקשים הפנו להחלטתו של המותב הדן בהליך מיום 26.4.2022, במסגרתה הובהר כי הוא אינו מתנגד להעברת ההליך למחוז אחר. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הסמכות העניינית לדון בתביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבה נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום, ו"על מנת למנוע מעבר התיק פעם נוספת מעלים המבקשים טענה זו כבר עתה".

המשיבה, מנגד, סבורה כי דין הבקשה להידחות. לטענת המשיבה, הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב, ונועדה "לייצר מחטף דיוני ולהוביל לפקיעת צו המניעה הזמני שניתן כנגד המבקשים, ואשר הינו בתוקף עד ליום 28.4.2022 [...]". בהקשר זה מציינת המשיבה כי בתום הדיון שנערך ביום 13.4.2022 הסכימו הצדדים להליך "למתן צו מניעה זמני עד ליום 28.4.2022", והגשת הבקשה דנן רק בחלוף כשבועיים ממועד אותו דיון, נועדה להביא למצב בו "צו המניעה הזמני יפקע קודם לשמיעת הדיון בפני בית המשפט שאליו יועבר התיק. או-אז המבקשים עשויים לפלוש למקרקעין אשר העמותה [המשיבה] היא בעלת הזכויות בהם, ולבצע שם עבודות ללא אישורה".

המשיבה טוענת כי גם לגופו של עניין, אין ממש בטענות המבקשים. כך, המשיבה מציינת כי בניגוד לטענת המבקשים, עו"ד וינשטיין אינו הבעלים של חברה המנהלת את המשיבה. הקשר של עו"ד וינשטיין למשיבה, כך נטען, מסתכם בכך שחברה בבעלותו החלקית מעניקה "שירותי ניהול ספציפיים לפרויקט בנייה של העמותה [המשיבה]"; ואין יסוד לטענה שהוא בעל עניין מרכזי במשיבה. המשיבה מוסיפה כי בפועל, אשתו של עו"ד וינשטיין יושבת כיום בדין כשופטת בבית משפט השלום בבית שמש, ולא בבית משפט השלום בירושלים. כן נטען כי עו"ד וינשטיין, אשר כלל אינו מייצג את המשיבה בהליך דנן, מייצג בהליכים אחרים המתנהלים בפני בית משפט השלום בירושלים ולא נקבע כי חלה לגביו עילת פסלות גורפת של כלל שופטי המחוז. בשים לב לאמור, טוענת המשיבה כי אין כל הצדקה להעברת מקום הדיון בהליך. בשולי הדברים מציינת המשיבה כי אם בכל זאת יורה בית משפט זה על העברת מקום הדיון בהליך, היא מבקשת שצו המניעה הזמני שניתן ביום 13.4.2022 (להלן: צו המניעה הזמני ) יוארך עד לקבלת החלטה אחרת בידי בית המשפט אליו יועבר הדיון בהליך.

3.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, העברת מקום דיון בשל עילת פסלות כללית המופנית כלפי כל השופטים המכהנים בבית משפט או במחוז שיפוט מסוים, תיעשה במקרים חריגים ונדירים (ראו, מני רבים: בש"א 1448/22 פלונית נ' משרד הביטחון , פסקה 4 (27.3.2022) (להלן: עניין פלונית ); בש"א 1506/22 שופן נ' אהרון , פסקה 4 (12.4.2022)). אף שקיים פער בין הצדדים בכל הנוגע לתיאור הקשר של עו"ד וינשטיין להליך, אין חולק על כך שהוא אינו בעל דין בהליך; אינו מייצג צד בהליך; והחברה שבמניותיה הוא מחזיק איננה צד ישיר להליך זה. העובדה כי עו"ד וינשטיין נכח בדיון שנערך בהליך ביום 13.4.2022 עשויה להעיד אומנם על עניינו בהליך, אך אינני סבורה כי בנסיבות העניין די בכך כדי להקים עילה להעברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר (ראו והשוו: בש"א 2615/13 נכסי מוצא בע"מ נ' קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ , פסקה 4 (11.8.2013)).

כמו כן, מצאתי לציין כי אכן קיים טעם לפגם בהתנהלותם הדיונית של המבקשים. מפרוטוקול הדיון בהליך שנערך ביום 13.4.2022 עולה כי המבקשים הודיעו על כוונתם להגיש בקשה לבית משפט זה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט עוד במהלך אותו דיון. עם זאת, חרף הסכמת הצדדים לדחיית הדיון בבקשה למתן סעדים זמניים ליום 28.4.2022, הגישו המבקשים את הבקשה דנן שלושה ימים בלבד בטרם מועד זה, ביום 25.4.2022. במסגרת בקשתם לא סיפקו המבקשים כל הסבר לעיכוב האמור, אשר יש בו כדי לחזק את מסקנתי בדבר דחיית בקשתם (ראו והשוו: בש"פ 4084/09 קצב נ' מדינת ישראל (13.5.2009)).

4.

יובהר כי ככל שמותב שידון בהליך יסבור כי קיימת מבחינתו שלו עילת פסלות ספציפית הקשורה בעניינו של עו"ד וינשטיין בהליך, יהיה עליו לקבל החלטה קונקרטית במישור זה (ראו, למשל: עניין פלונית , בפס' 4; בש"א 4692/13 בנימין נ' הסתדרות מדיצינית הדסה , פסקה 4 (20.8.2013) ) .

5.

בשולי הדברים אציין כי אין מקום לדון במסגרת בקשה זו בטענות המבקשים באשר לסמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בהליך, וככל שלמבקשים טענות בסוגיה זו עליהם להעלותן במסגרת הדיונית המתאימה לכך. כמו כן, בשים לב למסקנה שאליה הגעתי, התייתר הצורך להידרש לטענות הנוגעות לפקיעת תוקפו של צו המניעה הזמני, ועניין זה יובא במידת הצורך בפני המותב שדן בהליך.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ההליך בת"א 20369-04-22 יוסיף להתברר בבית משפט השלום בירושלים.