בש"א 2615/13 נכסי מוצא בע"מ ואח' נ. קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ

1.

המבקשות הגישו נגד המשיבה תובענה לבית משפט השלום בירושלים (ה"פ 4577-02-13). התובענה נותבה לשופטת שהינה בת-זוגו של המנהל הכללי של המשיבה. מובן שהשופטת החליטה לפסול עצמה מלדון בהליך (החלטה מיום 28.2.2013). התיק נותב לדיון בפני שופטת אחרת באותו בית משפט. בהמשך, הודיעו המבקשות כי לאור החלטת הפסלות מיום 28.2.2013, יש, לדעתן, להורות על העברת הדיון בתיק לבית משפט שלום במחוז אחר. הן מבקשות להעביר את התיק לאחד מבתי משפט השלום במחוז מרכז, שמקום מושבם בפתח-תקווה, רמלה או רחובות. בעקבות זאת, הועבר אליי התיק לשם הכרעה בשאלת המקום בו הוא יידון.

2.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, היענות לבקשה עלולה להוביל להעברתם של הליכים נוספים, בהווה ובעתיד, בהם מעורבת המשיבה, מבתי המשפט השונים בירושלים למחוזות אחרים, מה שיגרום לה, לדבריה, לנזק. בנוסף, טוענת המשיבה כי קבלת הבקשה עלולה לגרום לכך שטענות פסלות יועלו בכל הליך בו נושא משרה אצל אחד מבעלי הדין הוא קרוב משפחתו של אחד מהשופטים בבית המשפט המסוים או במחוז בו נדון התיק. בנוסף, היא מציינת כי בבית משפט השלום בירושלים מכהנים עשרות שופטים ולא הוכח כי מתעורר במקרה דנא חשש למשוא פנים בניהול ההליך נושא הבקשה.

3.

יוער, כי שני הצדדים טענו, כל אחד בכיוון עמדתו הוא, כי העובדה שמדובר בתפקיד של מנהל כללי, פועלת לטובתו.

4.

דין הבקשה להידחות. אומנם, בנסיבות מיוחדות מאד, בהן קיימת עילת פסלות של כלל שופטי בית משפט מסוים לדון בהליך מסוים, ניתן לעשות שימוש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, לצורך העברת הדיון לבית משפט אחר (ראו בש"א 1947/06

ולדהורן נ' נרקיס , פיסקה 5 וההפניות שם (17.3.2006) (להלן – עניין ולדהורן )). עם זאת, דרך המלך להעלאת טענות פסלות, היא לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, ולא לפי סעיף 78 לחוק האמור (בש"פ 2474/12 מדינת ישראל נ' אבו טהה חאמד (26.6.2012)). טענת פסלות המופנית נגד בית המשפט כולו תתקבל במקרים נדירים בלבד, בנסיבות בהן אכן תקום עילת פסלות ממשית כלפי כל אחד משופטי בית המשפט הנדון (ראו עניין ולדהורן ,

פיסקאות 6-5 ). אינני סבור כי המקרה שלפניי נופל לגדר המקרים החריגים בהם מוצדקת פסילתם של כל שופטי בית משפט השלום בירושלים. בצדק ציין הנשיא א' ברק בבש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 238 (2005), כי:

"יקשה לשער קיומה של טענת פסלות טובה כלפי כל שופטיו של בית-משפט מחוזי או של בית-משפט שלום במקום מרכזי. בעל-הדין המבקש את העברת מקום הדיון מטעם זה צריך להניח יסוד מספיק לטענה שלפיה כל שופט שישב לדין יהא נגוע בחשש ממשי למשוא פנים. עליו להניח תשתית לקיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים. לא די בתחושותיו הסובייקטיביות של בעל-דין. מדובר בנטל הוכחה כבד שבכבדים, שלא בקלות יורם על-ידי בעל-דין...".

מודע אני להחלטות השונות של בית משפט זה, שחלקן נזכרו על ידי בעלי הדין, בעניין העברת מקום הדיון בתיקים בהם נטל חלק קרוב משפחה של שופט המכהן בבית המשפט בפניו נדונו תיקים אלה. עם זאת, יש להדגיש כי אין להורות בכל מקרה ומקרה בו לקרוב משפחה של שופט ישנה נגיעה כלשהי, ולוּ מרוחקת, לתיק שהובא בפני אותו בית משפט, על העברת מקום הדיון בתיק. בבחינת בקשות אלה, יש לבדוק האם בנסיבות העניין מתעורר חשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק במידה המצדיקה פסילתם של כל שופטי בית המשפט באותו מחוז מלדון בתיק. בהקשר זה, יש להביא בחשבון, בין היתר, את מידת מעורבותו ומהות העניין שיש לקרוב משפחתו של השופט הנדון בהליך נושא הבקשה (השוו: בש"א 9714/07 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שפרינגר , פיסקה 4 (23.12.2007)). לא אכחד כי במקרה דנא נתתי דעתי אף להשלכותיה של החלטת העברה לגבי הליכים אחרים בהם מעורבת המשיבה וגופים אחרים כדוגמתה.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית.