בש"א 5430/14 אליהו עמאר נ. עמותת לבנות ולהבנות

1.

בבקשה שלפניי מבוקש להורות על העברת הדיון בשני הליכים המתבררים בין בעלי הדין בפני כבוד השופט ז' הווארי

(ת"א 21400-06-13; ת"א 16416-02-14) מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית המשפט המחוזי בחיפה. בבקשה נטען, כי העברת הדיון חשובה ונחוצה, שכן בנסיבות העניין מתעורר חשש למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק. זאת, בשל העובדה שבן זוגה של שופטת בבית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת נ' מוניץ ) כיהן בעבר כמנהל במשיבה 1 (להלן – העמותה ). לשיטת המבקש, עובדה זו ידועה ומוכרת למרבית שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, כך שהדבר עלול להשפיע על ניהול ההליכים, ההגינות והאובייקטיביות הנדרשת. כמו כן טוען המבקש, כי כבוד השופט הווארי אף הביע את דעתו כי ישקול לפסול את עצמו. המבקש הוסיף וציין, כי כבוד השופט ד' צרפתי כבר פסל את עצמו מלדון בתיק לנוכח מעורבות משרדו בעבר בהליכים משפטיים שונים הנוגעים למבקש ולעמותה.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. על פי הנטען, המבקש לא הניח יסוד מספיק ומשכנע לטענה, לפיה קיים חשש ממשי לפגיעה במראית פני הצדק במידה המצדיקה קבלת בקשה חריגה כגון דא, במסגרתה מועלית טענת פסלות כלפי כל שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת. זאת, בהתחשב בכך שבן זוגה של כבוד השופטת מוניץ אינו משמש בתפקיד כלשהו בעמותה זה שנים רבות ואין לו כל קשר לעמותה כיום (לטענת העמותה, חלפו מאז פעל בה כ-18 שנים). המשיבים הוסיפו וטענו, כי החלטת כבוד השופט צרפתי לפסול את עצמו כלל אינה רלוונטית לבקשה דנא. זאת, שכן כבוד השופט צרפתי פסל עצמו מלדון בהליכים הנ"ל על רקע מעורבותו של משרד עורכי הדין בו עבד בעבר, ולא על רקע הקשר הנטען לבן זוגה של כבוד השופטת מוניץ . עוד נטען, כי המבקש ניהל בעבר הליכים נגד העמותה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לרבות בפני כבוד השופט הווארי , שבמסגרתם לא הגיש בקשה לפסילת השופטים או להעברת מקום הדיון. זאת ועוד, נטען כי אף מבחינת מירב הזיקות ומאזן הנוחות יש לברר את התביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת. זאת, שכן החלקה העומדת במרכז הסכסוך נמצאת בעיר צפת, ומקום מושבם של כל הנתבעים והעדים במחוז הצפון.

3.

דין הבקשה להידחות. כידוע, טענת פסלות המופנית נגד כל שופטי בית משפט במחוז מסוים תתקבל במקרים נדירים בלבד, בהם הונח יסוד מספיק לטענה שלפיה כל אותם שופטים נגועים בחשש ממשי למשוא פנים (ראו, בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 229, 238 (2005)). בענייננו, אין זה אחד מן המקרים בהם קמה עילת פסילה כאמור, המצדיקה את העברת ההליכים הנדונים לבית משפט אחר. כפי שכבר נפסק, אין מקום להורות על העברת מקום הדיון בכל מקרה ומקרה בו לקרוב משפחה של שופט ישנה נגיעה כלשהי, ולוּ מרוחקת, להליך שהובא בפני אותו בית משפט (ראו, בש"א 2615/13 נכסי מוצא בע"מ נ' קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ (11.8.2013) ). קל וחומר כשאותו קרוב משפחה אינו בעל דין הלוקח חלק פעיל בתיק, אלא שבעל הדין הוא גוף שקרוב המשפחה חבר או מכהן בו, אך אינו מופיע בעצמו בהליך (ראו, בש"א 9714/07 שמשית אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' שפרינגר , פיסקה 4 (23.12.2007); אולם השוו, בש"א 8755/06 מקיאס נ' אי.אר.אי.אס. שירותי נדל"ן בישראל בע"מ (22.11.2006)). בהחלטה בבקשה כאמור יש לבדוק האם בנסיבות העניין מתעורר חשש ממשי למשוא פנים ולפגיעה במראית פני הצדק במידה הפוסלת את כל שופטי בית המשפט מלדון בתיק. בין השאר, יש לבחון את מידת מעורבותו של קרוב משפחתו של השופט הנדון בהליך נושא הבקשה (ראו והשוו, בש"א 4939/14 פלונית נ' פלוני (20.7.2014)). במקרה דנא, בן זוגה של כבוד השופטת מוניץ כיהן בעבר, לפני שנים רבות, כמנהל אדמיניסטרטיבי בעמותה. זאת ועוד, מהחומר שהונח לפניי עולה, כי במסגרת הסכסוך בין הצדדים אין טענה המופנית כלפי התנהלותו של זה האחרון. בנסיבות אלה, אין ספק כי מידת מעורבותו, אם בכלל, של בן זוגה של כבוד השופטת מוניץ להליכים נושא הבקשה הינה מועטה ביותר. משכך, שוכנעתי כי לא קמה עילת פסלות כלפי כל שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת.

4.

אוסיף ואציין, כי ייתכנו מקרים בהם תתקיים עילת פסלות ספציפית שבגינה שופט או שופטים מסוימים יראו לנכון לפסול עצמם (ראו, בש"א 4939/14 הנ"ל; ע"א 4169/99 דירות נופש לב הגליל [1985] בע"מ נ' עו"ד שלמה הס, מפרק זמני , פיסקה 11 (30.6.1999)). ברם, במקרה זה נוכח הנתונים שצויינו לגבי בן זוגה של כבוד השופטת מוניץ וקשריו לעמותה, קשה לראות שתתקיים עילת פסלות ספציפית לגבי שופט או שופטים מסוימים (אלא אם קיים קשר ישיר בין שופט מסוים לעמותה).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הדיון בהליכים הנזכרים ימשיך להתברר בבית המשפט המחוזי בנצרת. המבקש יישא בשכר טרחה בסכום של 3,000 ש"ח לזכות המשיבה 1 ובאותו סכום למשיבים 4-2.