פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א 1448/22
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
התובעים
בת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלונית
4. פלוני
נ ג ד
הנתבע
בת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20:
משרד הביטחון - מדינת ישראל
העברת מקום דיון;
הודעה מטעם התובעים
מיום 20.3.2022;
הודעה מטעם הנתבע
מיום 21.3.2022
בשם התובעים בת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20:
עו"ד גלית קרנר
בשם הנתבע בת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20:
עו"ד האני טרודי
החלטה
1.
כעולה מהחלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט א' פרקש , מיום 24.2.2022 (להלן: ההחלטה ), עניינו של ההליך ת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20 (להלן: ההליך ), נושא ההליך שלפניי, בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגישו התובעים נגד משרד הביטחון (להלן: הנתבע ). התביעה נסמכת בעיקרה על חוות דעת מומחה שנערכה על ידי אחיה של שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן: המומחה ), שבו מתנהל ההליך. בנסיבות אלה הוריתי לצדדים להליך להודיע אם יש לדעתם מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, וככל שכן לציין מהו בית המשפט שבו ראוי, לדעתם, לברר את ההליך.
2.
התובעים בהליך הודיעו כי הם מתנגדים להעברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. לטענתם, ההליך נפתח תחילה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו והועבר, לבקשת הנתבע, לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובשים לב לכך שהוגשו בהליך בקשות ותגובות לא מעטות, העברתו פעם נוספת תכביד על המשך ניהולו. לטענת התובעים, בנסיבות העניין, אין חשש ממשי לפגיעה במראית פני הצדק שכן ייתכן כי גם לשופטים במחוז שיפוט אחר היכרות עם השופטת ומכל מקום חזקה על השופט שישב בדין כי ידון בתובענה ללא שיקולים זרים.
3.
הנתבע, מצדו, סבור כי בנסיבות העניין ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים עלול לעורר קושי ולהביא לפגיעה במראית פני הצדק. בהקשר זה הנתבע סומך את ידו על החלטת הנשיא פרקש , שבה צוין כי השופט שידון בתובענה יצטרך להידרש לסוגיית מהימנות חוות הדעת שעליה נסמכת בעיקרה התביעה ומשכך קיים חשש ממשי למשוא פנים. עוד מוסיף הנתבע כי הסמכות המקומית לדון בהליך נתונה גם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ומשכך הוא סבור כי ראוי להורות על העברת הדיון אליו.
4.
לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. כידוע, העברת מקום דיון לפי סעיף 78 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על בסיס עילת פסלות המופנית כלפי כל השופטים המכהנים בבית משפט או במחוז שיפוט מסוים, ניתן להצדיק רק במקרים חריגים. כמו כן, כבר נפסק כי אין די בעובדה שעד מומחה בהליך הוא קרוב משפחה של שופט המכהן באותו בית משפט, כדי לבסס עילת פסלות גורפת שכזו (ראו: בש"א 4692/13
בנימין נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (20.8.2013) (להלן: עניין בנימין )). הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו ההליך מתנהל בבית משפט המצוי בעיר מרכזית שבו מכהנים שופטים לא מעטים, כבענייננו (ראו, למשל: בש"א 494/18 גביש שחם פיתוח ובניה בע"מ נ' וונדי בנין והשקעות בע"מ , פסקה 3
(24.1.2018)). מובן כי ככל שהשופט שייקבע לשבת בהליך יסבור כי קיימת עילת פסלות ספציפית הקשורה, למשל, בהיכרותו עם המומחה, יהיה עליו לפסול עצמו מלדון בתיק. ואולם, בהיעדר עילה ספציפית שכזו, אין לומר מראש כי קיימת עילת פסלות כללית ביחס לשופטי בית המשפט כולו (ראו עניין
בנימין , פסקה 4).
5.
נוכח האמור אני מורה כי ההליך בת"א (מחוזי י-ם) 36958-10-20 יוסיף להתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ניתנה
היום, כ"ד באדר ב התשפ"ב (27.3.2022).
ה נ
ש י א ה